כשהמדדים זזים בכיוונים מנוגדים: מה יום המסחר הזה אומר על השוק בתל אביב

יום המסחר האחרון בתל אביב נראה לרגע כמעט כמו תקלה: מדד הדגל בקושי זז, מניות הביטוח עלו, מניות הנפט והגז נחתכו, והמדדים הרחבים יותר נסגרו בירידות. אבל זו לא אנומליה. להפך. זו המחשה די מדויקת לאופן שבו השוק המקומי מתנהל בתקופה רגישה, כשכמה כוחות פועלים בו זמנית: גיאופוליטיקה, ריבית, מחירי סחורות ואירועים נקודתיים בחברות.

מי שמסתפק בשורה העליונה של המדד עלול לפספס את העיקר. הסיפור האמיתי היה בפערים בין הסקטורים. שם אפשר היה לראות מה מטריד את המשקיעים, ומה כנראה כבר מגולם במחירים.

למה האנרגיה ירדה דווקא כשהאזור עדיין סוער

במבט ראשון, ירידה חדה במניות הנפט והגז בעיצומה של מתיחות אזורית נשמעת כמעט מנוגדת לאינטואיציה. בדרך כלל, כותרות ביטחוניות במזרח התיכון מעלות את מפלס החשש מפגיעה בהיצע האנרגיה, ובהתאם גם את פרמיית הסיכון. אבל בשוק ההון לא די בעצם קיומה של מתיחות. מה שקובע הוא אם חל שינוי בהערכת הסיכוי להסלמה שתשפיע בפועל על ההיצע.

זה היה המוקד הפעם: ירידה במחירי הנפט בעולם, על רקע מסרים מפויסים יותר מצד ארה”ב כלפי איראן. כשהשוק מתרשם שהסיכוי לפגיעה מיידית בתשתיות אנרגיה יורד, אפילו במידה מוגבלת, התגובה יכולה להיות מהירה. מניות האנרגיה בתל אביב, שממילא רגישות מאוד למחירי הנפט והגז בעולם, מגיבות בהתאם, ולעיתים בחדות שעולה על השינוי עצמו במחיר הסחורה.

חשוב גם לזכור שמניות אנרגיה אינן רק הימור על מצב ביטחוני. הן משקפות גם ציפיות להכנסות עתידיות, יציבות רגולטורית, שערי מטבע וסנטימנט כלפי סקטור מחזורי. לכן גם אם הזירה האזורית נותרת מתוחה, שינוי בטון המדיני עשוי להספיק כדי למחוק חלק מהפרמיה שנצברה קודם.

הביטוח עלה כי השוק מסתכל גם על הריבית

באותו יום עצמו, מדד הביטוח בלט בעליות. אין כאן סתירה, אלא תזכורת לכך שסקטורים שונים מגיבים למנועים שונים. חברות ביטוח מושפעות במידה רבה מסביבת הריבית, מתשואות האג”ח, מביצועי תיקי ההשקעות ומהערכות לגבי הרווחיות הפיננסית שלהן. כשהשוק מעריך שהריבית תישאר יחסית תומכת, או לפחות לא תרד במהירות, זה עשוי לפעול לטובת הענף.

יש גם היבט נוסף. בעיני חלק מהמשקיעים, סקטור הביטוח נתפס כתחום דפנסיבי יותר ממניות צמיחה קטנות או מענפים מחזוריים. בימים תנודתיים, הכסף לא בהכרח יוצא מהשוק כולו. לפעמים הוא פשוט משנה כיוון. האנרגיה נחלשת, מניות בינוניות וקטנות נלחצות, והמשקיעים מעדיפים שמות גדולים ומוכרים יותר, עם בסיס רווח שנחשב יציב יחסית.

וגם כאן צריך להיזהר מפרשנות מרחיבה מדי. עלייה חדה בענף מסוים לא אומרת בהכרח שהשוק “בטוח” בו. לעיתים זו פשוט בחירה יחסית בין כמה חלופות שאף אחת מהן אינה נוחה במיוחד.

איך מדד כמעט לא זז בזמן שמתחת לפני השטח היה סוער

הפער בין תנועה מתונה במדד ת”א 35 לבין חולשה בולטת יותר בת”א 90 ובת”א 125 היה אחד הפרטים החשובים של היום. המדדים הגדולים בישראל מושפעים ממספר קטן יחסית של מניות כבדות משקל. אם כמה מהן מחזיקות מעמד, או אפילו עולות, הן יכולות לטשטש חולשה רחבה יותר בשוק כולו.

לכן הכותרת “המדד כמעט ללא שינוי” לא בהכרח משקפת את מה שהרגיש המשקיע הממוצע. מי שמחזיק מניות שמחוץ לגרעין הכבד של הבורסה יכול היה לראות תמונה שונה לגמרי. בימים כאלה, הרכב המדד חשוב לא פחות מהכיוון שאליו הוא נע.

יש כאן גם תזכורת פשוטה לגבי פיזור. משקיע שמפזר בין מדדים, סקטורים וסגנונות השקעה יקבל בדרך כלל תמונה פחות חדה של רווח או הפסד יומי, אבל גם יהיה פחות חשוף לדרמה נקודתית. לעומת זאת, מי שמרוכז בענף מסוים, למשל אנרגיה, מרגיש את התנועה במלוא העוצמה.

לא רק מאקרו: גם אירועים נקודתיים מזיזים מניות

לצד תנועות הסקטורים, המסחר המקומי סיפק גם תזכורת לכך שלא כל שינוי במחיר מניה קשור למאקרו. המימוש שביצע אבי גבאי במניות פרטנר, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, המחיש עד כמה החלטות של בעלי שליטה ובכירים מוסיפות שכבה נוספת להבנת המסחר.

מימוש כזה לא בהכרח מעיד על עמדה שלילית ביחס לחברה. לעיתים מדובר בניהול הון אישי, במיצוי חלקי של השקעה או בהתאמות מבנה. ובכל זאת, השוק נוטה להגיב לעסקאות כאלה ברגישות. כשבעל עניין מוכר, המשקיעים מנסים להבין אם גלום בכך מסר על תמחור המניה, גם כשאין לכך תשובה חד משמעית.

בימים תנודתיים, אירועים נקודתיים בחברות מקבלים משקל גדול יותר, פשוט משום שהמשקיעים ממילא דרוכים. זו עוד סיבה לכך שלא כדאי לקרוא את יום המסחר רק דרך כותרת אחת על המצב האזורי.

מה זה אומר על התמחור בבורסה המקומית

הלקח המרכזי מיום כזה הוא שהבורסה בתל אביב מגיבה בשנים האחרונות באופן מורכב יותר, לפחות מבחינת פירוק החדשות לגורמים. היא לא פועלת רק לפי אינסטינקט של פחד או אופוריה. המשקיעים בוחנים רכיב אחר רכיב: האם הסיכון הביטחוני משפיע על מחיר הנפט, איך זה עשוי להשליך על האינפלציה, מה המשמעות עבור הריבית, ואילו סקטורים עשויים להרוויח או להיפגע.

בפועל, אותו רצף חדשות יכול להוליד תגובה שלילית בענף אחד וחיובית בענף אחר. לכן ניסוחים כלליים כמו “המשקיעים חוששים” או “הבורסה אופטימית” מתארים רק חלק מהתמונה. ברוב הימים, ובוודאי בימים סוערים, השוק גם חושש וגם מתמחר הזדמנויות. פשוט לא באותם מקומות.

שלוש נקודות שכדאי לשים אליהן לב בימים דומים

• להסתכל קודם על הסקטורים ורק אחר כך על המדד הראשי. לא פעם שם נמצא הסיפור האמיתי.

• להבחין בין תגובה למחיר סחורה עולמי לבין תגובה למצב המקומי. זה נשמע קרוב, אבל לא תמיד מוביל לאותה תוצאה.

• לזכור שמניה בודדת יכולה לזוז בגלל בעל עניין, דוח, רגולציה או מימוש, גם כשהשוק כולו מרוכז בכותרת אחרת.

ומה זה אומר למשקיע הפרטי

מבחינה מעשית, יום כזה לא בהכרח מחייב שינוי מיידי בתיק. כן יש בו תזכורת חשובה: להבין מה מחזיקים ולמה. מי שסבור שהוא מפוזר רק מפני שיש לו כמה מניות שונות, עלול לגלות שהחשיפה האמיתית שלו מרוכזת סביב אותו גורם, למשל אנרגיה, ריבית או מצב ביטחוני. מנגד, מי שמחזיק שילוב של סקטורים עם רגישויות שונות עשוי לחוות תנודתיות מאוזנת יותר.

כמובן, אין כאן מסקנה אחת שמתאימה לכולם. משך ההשקעה, רמת הסיכון, צורכי הנזילות והחשיפה הקיימת משפיעים על האופן שבו מפרשים יום מסחר כזה. לכן נכון יותר לראות בו מקור למידע על מבנה השוק ועל מנגנוני התמחור, ולא הוראה לפעולה.

בשורה התחתונה, זה לא היה עוד יום תנודתי בלבד. יום המסחר הזה חשף שוק שמנסה לעכל בו זמנית חדשות ביטחוניות, מסרים מדיניים, מחירי אנרגיה, ריבית ואירועים תאגידיים. מי שמביט רק על צבע המדד מפספס את התמונה. מי שנכנס פנימה, אל הפיצול בין הענפים, מקבל תמונה מדויקת יותר של מצב הרוח האמיתי בבורסה.

המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ ביטוחי, שיווק פנסיוני או המלצה לפעולה. לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הנתונים האישיים ולקבל ייעוץ מתאים.