שקיפות פיננסית ודיווח רבעוני הם הביסוס של כל כלכלה בריאה. מדוע ירידה בדרישה לשקיפות היא אות אזהרה למשקיעים ולכלכלנים, והשפעתה על מבנה השוק.
שקיפות פיננסית ודיווח רבעוני הם הביסוס של כל כלכלה בריאה. מדוע ירידה בדרישה לשקיפות היא אות אזהרה למשקיעים ולכלכלנים, והשפעתה על מבנה השוק.
משבר אנרגיה וגיאופוליטיקה משנים את כללי ההשקעה: איך מבנה עלויות, ריביות וזרימות הון משפיעים על שווקים ועל הצמיחה העולמית
עסקת הענק של אלביט ביוון, הצבר המתנפח בתעשייה האווירית והמלחמה שמספקת חלון ראווה אכזרי מציירים תמונה חדשה: הענף לא גדל רק בכמות, אלא משנה צורה.
סיכום תחקיר “הענק מכרתים”: למה ההשקעה בקרן Harmony עשויה להיות “כרטיס הזהב” של העשור הקרוב? כותרת משנה: זה התחיל כשמועה על ישראלי שקונה קרקעות בחאניה, והפך לאימפריה של מאות מיליוני
בעולם שבו הכלכלה נעה בקצבים מסחררים, והשווקים נראים לעיתים כמבוך מורכב, רוב הדיונים מתמקדים במדדים, בתחזיות, בשיעורי ריבית או במגמות נדל”ן. אולם, בין כל הגרפים והמספרים, אנו נוטים לעיתים קרובות
שוק הסטארט-אפים נוצץ באור יקרות, מסנוור את עיניהם של יזמים, ממציאים ומשקיעים פוטנציאליים כאחד. הוא מבטיח לא רק רווחים אסטרונומיים אלא גם את הסיכוי להיות חלק מהדבר הגדול הבא, משינוי
שוק העבודה המודרני, על גמישותו ההולכת וגוברת ותנודותיו המהירות, מציב בפני רבים את השאלה: האם ההסתמכות הבלעדית על תלוש משכורת חודשי היא הדרך הנכונה לבנות עתיד כלכלי יציב ומשגשג? עבור
במרכזו של כל מערך יחסים פיננסי עומד עניין בסיסי של אמון. אנו מפקידים בידי הבנקאי שלנו, או ליתר דיוק – בידי יועץ ההשקעות מטעם הבנק – את מיטב חסכונותינו, תקוותינו
בעולם שבו המורכבות הכלכלית גוברת בקצב מסחרר, והאירועים הגלובליים מתפתחים לעיתים קרובות באופן בלתי צפוי, מושג ה”ברבור השחור” הפך למטבע לשון שגור, אך משמעותו העמוקה והשלכותיה על חיינו הפיננסיים לעיתים
שנים ארוכות שהצירוף “הכנסה פסיבית” הפך למנטרה בעולם הפיננסים, מעין הבטחה מפתה לחירות כלכלית, לחופש מעבודה יומיומית, ולזרם קבוע של כסף שמגיע ללא מאמץ. הוא מצטייר כמו חלום בהקיץ, כמו







ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!