התגובה הראשונית של השוק כמעט תמיד רגשית. השינוי המעניין יותר קורה אחר כך: בתקציב, במחירי האנרגיה, בפרמיית הסיכון ובחברות שנהנות מביקוש ביטחוני גובר.
התגובה הראשונית של השוק כמעט תמיד רגשית. השינוי המעניין יותר קורה אחר כך: בתקציב, במחירי האנרגיה, בפרמיית הסיכון ובחברות שנהנות מביקוש ביטחוני גובר.
הכותרות האחרונות לא הגיעו מעולם הבלוקצ'יין, אבל הן מסבירות לא מעט על הדרך שבה ביטקוין ושוק הקריפטו זזים עכשיו: דרך אנרגיה, נזילות ועצבים של שווקים.
ארבעה סיפורי נדל"ן שונים לגמרי מראים את אותה נקודה: גם בעולם שמדבר על טוקנים, החיכוך האמיתי נשאר בקרקע, בתכנון ובתשתיות.
הסיפור של דירה באתונה או וילה באי כבר לא מתחיל רק במחיר למ״ר. ריבית עולמית, סיכון אזורי ותשתיות תשלום קובעים היום הרבה יותר מבעבר איך נראית עסקה סבירה.
שני סיפורים מהעולם הפיזי מזכירים משהו שהקריפטו אוהב לשכוח: תשתית שלא נגישה ברגע האמת היא לא באמת תשתית.
מי שמסתכל רק על החלטת הריבית מפספס את התמונה. לבנק ישראל יש סט שלם של נתונים וכלים שיכול לשפר את האופן שבו ארגונים ממפים סיכון ומקבלים החלטות.
הוויכוח על גביית מיליארדים מהבנקים נראה פוליטי במבט ראשון, אבל מבחינת משקיעים הוא נוגע גם לתמחור, לרגולציה ולשאלה איך המדינה מתייחסת לרווחים חריגים בענף ריכוזי.
לא רק תשואות חריגות: מניות הביטוח הפכו בשנים האחרונות לסקטור שמכתיב את מצב הרוח בשוק המקומי. בימי עליות הן דוהרות, ובימי היסוס הן הראשונות לאבד גובה.
בשוק שבו הרבה נכסים נראים דומים על הנייר, ההבדל עובר יותר ויותר דרך הסיפור, הנראות והקשר שאחרי העסקה.
הירידה במניית עזריאלי והפשרה המסתמנת עם הבנקים אינן רק חדשות שוק הון. הן מסמנות שינוי בתמחור הסיכון, בעלות המימון ובאווירה שסביב השקעות נדל"ן, גם מחוץ לישראל.







ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!