הטלטלה בשווקים, חוסר הוודאות הביטחוני והפגיעה בחסכונות לא בהכרח הופכים דירה ביוון להשקעה פשוטה יותר. הם כן משנים את הדרך שבה ישראלים מסתכלים עליה.
הטלטלה בשווקים, חוסר הוודאות הביטחוני והפגיעה בחסכונות לא בהכרח הופכים דירה ביוון להשקעה פשוטה יותר. הם כן משנים את הדרך שבה ישראלים מסתכלים עליה.
לא רק המחיר למ״ר קובע. בשנה האחרונה נכנסו למשוואה גם רציפות תפעולית, ביטוח, אנרגיה ויכולת התאוששות של נכס ושל שוק שלם.
סיכום תחקיר “הענק מכרתים”: למה ההשקעה בקרן Harmony עשויה להיות “כרטיס הזהב” של העשור הקרוב? כותרת משנה: זה התחיל כשמועה על ישראלי שקונה קרקעות בחאניה, והפך לאימפריה של מאות מיליוני
שני סיפורים שונים לגמרי, ממדיניות סחר ועד אשראי פרטי, מצביעים על אותה תזכורת למשקיעים: כותרת גדולה לא תמיד משנה את הנתון שבאמת קובע.
גם כשהכותרות הביטחוניות כבדות, ההתעניינות הישראלית בדירות ביוון לא נעצרת. מה שכן משתנה הוא סוג הנכס, קצב ההחלטה ורמת הבדיקה לפני חתימה.
הדיון על בלוקצ'יין נוטה להיתקע על עמלות, מהירות ורגולציה. בפועל, חלק גדול מהאתגרים הבוערים יותר מזכיר דווקא ניהול קהילה תחת לחץ: מי נושא בנטל, מי מחליט, ומתי פתרון יעיל מתחיל להרגיש כמו אילתור יקר.
לפני שמחשבים תשואה על דירה באתונה או בית נופש בכרתים, יש נדבך אחד שקל לפספס: האופן שבו הכסף הישראלי שלכם מתומחר, ממומן וממוסגר. דווקא שתי ידיעות מקומיות ממחישות למה.
הירי לצפון וההחרפה מול איראן לא נשארים בכותרות הביטחוניות. בשווקים, התגובה המיידית עוברת דרך הנפט, ורק בהמשך מחלחלת למניות, למטבעות ולתמחור הסיכון.
המשיכה ליוון נשארה, אבל אופן קבלת ההחלטות השתנה. פחות חלומות על חופשה, יותר בדיקה של נגישות, תזרים, רגולציה ויכולת להחזיק נכס גם בתקופה לא יציבה.
שלושה סיפורים מהנדל"ן המקומי מחדדים נקודה לא נוחה לעולם הבלוקצ'יין: נזילות דיגיטלית לא מוחקת מורכבות משפטית, תכנונית ותפעולית.







ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!