בין פוליסות פרטיות יקרות, זינוק במניות הביטוח וביקוש לביטוח מלחמה ממשלתי, נחשף שינוי עמוק יותר: בשווקים לא יציבים, המדינה חוזרת להיות שחקן כלכלי מרכזי.
כל ההודעות שתייגת ב - רגולציה4דף
46מאמרים
הצעת סבסוד המשכנתאות שאושרה בלי מקור תקציבי נראית כמו סיפור מקרו-פוליטי, אבל היא גם שיעור די מדויק בכלכלה של אמון. בעולם הקריפטו היו לזה כבר לא מעט גרסאות.
מאחורי ההייפ של טוקניזציה לנדל"ן מסתתרת שאלה פשוטה: מי קבע את המחיר, מי שומר על המידע, ומי נשאר עם הנכס כשסיפור המכירה מתפוגג.
ארבע ידיעות שלא עוסקות בקריפטו חושפות איפה בלוקצ'יין יכול לעזור, ואיפה הוא פשוט לא נוגע בבעיה.
מאחורי ההבטחה להפוך נכסים מוחשיים לטוקנים סחירים מסתתרת מגבלה פחות נוצצת: רוב החיכוך לא יושב על שרשרת הנתונים, אלא על תכנון, רישוי וסמכות.
לא כל טלטלה בשוק הקריפטו מתחילה בביטקוין או ברגולציה ייעודית. לפעמים זו דווקא שרשרת של אירועים חיצוניים שמחדדת איך כסף, סיכון ואמון זזים בין עולמות.
הזינוק בביטוחי מלחמה, הבלימה ברכב, המאבק על פוליסות הבריאות והראלי במניות. ענף הביטוח בישראל כבר לא רק מגיב למשק, אלא חושף איך משקי בית, רגולטורים ומשקיעים מתמחרים סיכון.
חוק שיקום חדש, הגרלות ענק וריכוז כוח אצל יזמיות גדולות מחדדים שאלה אחרת: איפה טכנולוגיית בלוקצ'יין באמת יכולה להשתלב בשוק הדיור, ואיפה היא עדיין לא נוגעת בלב הבעיה.
הסערה סביב הקרקעות בשדה דב מחדדת נקודה לא נעימה לכל מי שמדבר על טוקניזציה של נכסים: ספר חשבונות חכם לא יודע לנקות קרקע, ולא פותר אי ודאות רגולטורית.
פרשות קרקע, זיהום והליכי תכנון מזכירות שהחוליה החלשה איננה רק הרישום הסופי, אלא כל מה שנמחק בדרך. כאן בדיוק מתחיל הדיון המעניין על בלוקצ'יין.
ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!