זינוק חריג במניות שבבי הזיכרון והכרזת חמשת הבנקים כקבוצת ריכוז לא שייכים לכאורה לדיור בישראל. בפועל, שניהם נוגעים בשאלה מי שולט בכסף, באשראי ובמחיר שלו.
זינוק חריג במניות שבבי הזיכרון והכרזת חמשת הבנקים כקבוצת ריכוז לא שייכים לכאורה לדיור בישראל. בפועל, שניהם נוגעים בשאלה מי שולט בכסף, באשראי ובמחיר שלו.
דווקא כשהמדדים עולים והפוליטיקה מחפשת להקל על נוטלי המשכנתאות, חלק גדול מהכסף המקצועי מסמן זהירות מול ענף המגורים. זו לא רק שאלה של ריבית.
בשוק הדיור הישראלי בולטים בעיקר מי שקנו בזמן, שיפצו נכון או מכרו ברווח. מי שנתקעו עם מינוף, עיכובים או תשואה דלה כמעט לא חלק מהשיחה. זאת הטיה שמשנה גם את האופן שבו הציבור תופס סיכון.
באותו זמן שבו שוק ההון מחפש יציבות, המערכת הכלכלית משדרת שני קולות שונים: אמון ביכולת של המשק לצמוח, לצד רעיונות התערבות שמעוררים אי נוחות מקצועית.
הבורסה בתל אביב עדיין מחזיקה יחסית, אבל מתחת למדדים מתגבש שינוי עמוק יותר: הסיכון כבר לא נתפס רק ככותרת ביטחונית, אלא כמשהו שמחלחל למפעלים, למימון ולבחירות של משקיעים.







ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!