כשתחזית הצמיחה יורדת, השוק המקומי מתמחר מחדש את הבנקים והביטוח

התגובה החדה של הבורסה בתל אביב להורדת תחזית הצמיחה לא נבעה רק מהמספר עצמו. מבחינת השוק, זו הייתה תזכורת לכך שגם כשהריבית נשארת ללא שינוי, וגם כשחלק מהחברות מציגות רווחים חזקים, מחיר המניות עדיין מושפע מהשאלה הרחבה יותר: עד כמה הכלכלה הישראלית צפויה להיות חזקה, יציבה וניתנת לחיזוי בחודשים הקרובים.

הירידה של כ-2% במדדים המובילים, עם חולשה בולטת במיוחד בבנקים ובחברות הביטוח, נראית פחות כמו אירוע נקודתי ויותר כמו התאמה בתמחור. עבור משקיעים בקרנות, ובעיקר בקרנות שממוקדות בשוק המקומי או מחזיקות משקל גבוה למדד ת”א 35 ולסקטורים פיננסיים, זו נקודה שכדאי לשים אליה לב.

מה בעצם השתנה

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, אבל במקביל הפחית את תחזית הצמיחה. זה שילוב מורכב יותר מכפי שהוא נשמע במבט ראשון. ריבית יציבה יכולה להיתפס כגורם מרגיע, אך הורדת תחזית הצמיחה מאותתת שהסביבה הכלכלית עצמה נחלשת ביחס למה שהשוק קיווה לראות.

עבור מניות הבנקים והביטוח, זהו איתות משמעותי. הסקטורים האלה נהנים בדרך כלל ממשק פעיל, משקי בית יציבים, צריכה פרטית, ביקוש לאשראי, שוק עבודה מתפקד ושוק הון נוח יחסית. כשהתחזית נחתכת, גם בלי לדבר על מיתון, המשקיעים בוחנים מחדש את קצב הצמיחה האפשרי של הרווחים בעתיד.

לכן מדד הבנקים ומדד הביטוח הגיבו בעוצמה גבוהה יותר מהמדדים הרחבים. השוק לא בהכרח אומר שהחברות עצמן חלשות עכשיו. הוא אומר משהו אחר: שהמחיר שהיה מוכן לשלם עליהן לפני כמה שבועות כבר נראה פחות מובן מאליו.

למה דווקא הבנקים והביטוח נפגעו ראשונים

הבנקים קשורים לכלכלה המקומית יותר מכפי שלפעמים נדמה

במבט ראשון, הבנקים נהנו בתקופה האחרונה מסביבת ריבית גבוהה יחסית, שתמכה במרווחים הפיננסיים. אבל זה רק חלק מהתמונה. כשהתחזית לצמיחה יורדת, השוק חושב מיד על האטה בביקוש לאשראי, על אפשרות לעלייה בסיכון האשראי, על רגישות של משקי בית ועסקים קטנים, וגם על לחץ עתידי על היקף הפעילות.

כלומר, ריבית לבדה אינה מספיקה כדי להצדיק תמחור גבוה לבנקים. אם המשק מאט, התמונה נעשית פחות נוחה גם בלי שינוי מיידי בדוחות.

חברות הביטוח פועלות בשני מישורים במקביל

אצל חברות הביטוח המנגנון עדין אפילו יותר. מצד אחד הן מושפעות מהכנסות שוטפות, מחיסכון ארוך טווח ומהפעילות העסקית במשק. מצד שני, הן רגישות מאוד לשוקי ההון, לתשואות באג”ח ולהערכת סיכונים רחבה יותר. כשאג”ח ממשלתיות ארוכות נחלשות וכשאי הוודאות המאקרו כלכלית עולה, גם מניות הביטוח מתקשות לשמור על מומנטום, אפילו אם חברה מסוימת מדווחת על שנה חזקה.

כך אפשר להבין מדוע דוחות טובים יחסית של שחקנית כמו מנורה מבטחים לא שינו בהכרח את מצב הרוח הסקטוריאלי. השוק מסתכל קדימה, ולעיתים מה שמחכה קדימה מטריד יותר ממה שכבר נרשם בדוחות.

מה מלמד הפער בין דוחות טובים למניה חלשה

אולי זה הלקח הבולט ביותר מהימים האחרונים. משקיעים רבים מניחים שדוחות חזקים אמורים להוביל לעלייה במניה, אבל בפועל הקשר הזה רחוק מלהיות אוטומטי. אם חברה מציגה רווח נאה אחרי תקופה של עליות חדות במניה, ייתכן מאוד שהחדשות הטובות כבר מגולמות במחיר. ברגע שהסביבה המאקרו כלכלית נחלשת, הדוח מפסיק להיות הסיפור המרכזי.

הדבר בולט במיוחד בענפים פיננסיים. שם לא מסתכלים רק על התוצאה הרבעונית, אלא גם על איכות הרווח, הרגישות לריבית, החשיפה לשוק ההון, היכולת לשמור על יציבות הונית, והשאלה מה יקרה אם הפעילות במשק תישאר חלשה יותר מכפי שציפו.

לכן מי שמחזיק קרנות מנייתיות בישראל צריך לזכור שהקרן אינה מגיבה רק למה שחברה מסוימת דיווחה. היא מגיבה גם לשכבות עמוקות יותר של תמחור, ציפיות, סנטימנט ומדיניות כלכלית.

גם למדיניות הפיסקאלית יש השפעה על התמחור

הביקורת שנשמעה מצד נגיד בנק ישראל על הפחתות מסים מוסיפה עוד רובד לדיון. זה לא רק ויכוח תיאורטי בין כלכלנים. מבחינת שוק ההון, כל מסר שמעלה סימני שאלה לגבי המשמעת התקציבית, היקף הגירעון או סדרי העדיפויות של הממשלה, עשוי להשפיע על תפיסת הסיכון של ישראל.

כשמשקיעים מנסים להעריך חברות מקומיות, הם לא מסתפקים ברווח הנקי האחרון. הם בוחנים גם את סביבת הרקע: האם המדינה צפויה להזדקק ליותר מימון, האם תשואות האג”ח יישארו גבוהות, האם יתפתח לחץ על המטבע, והאם התמחור של נכסים ישראליים צריך לכלול דיסקאונט עמוק יותר.

זו אחת הסיבות לכך שהשוק המקומי עשוי להגיב בעצבנות גם לאמירות שנשמעות, לכאורה, רחוקות ממניית בנק או ביטוח מסוימת. מבחינת משקיעים מוסדיים וקרנות, אלה חלקים של אותה תמונה.

שינוי מגמה או רעש קצר טווח

כאן עדיף להיזהר ממסקנות חדות מדי. יום ירידות אחד, אפילו חד, לא בהכרח מסמן תחילתה של מגמה ארוכה. מצד שני, גם קשה לפטור אותו כרעש בלבד. כשהירידות מתרכזות דווקא בסקטורים שנחשבים למד חום של הכלכלה המקומית, יש לכך ערך אינפורמטיבי.

מה שהשוק מאותת כרגע הוא זהירות גבוהה יותר כלפי סיפור ההשקעה הישראלי, לפחות בטווח הקרוב. פחות אמון בצמיחה מהירה, יותר רגישות להתפתחויות מאקרו, ופחות נכונות לשלם מכפילים נדיבים על חברות שהביצועים שלהן תלויים במידה רבה במצב המשק בארץ.

אם בחודשים הקרובים יגיעו נתונים טובים יותר, או אם תרד רמת אי הוודאות, אותו שוק יכול לשנות כיוון במהירות. בשלב הזה, עם זאת, נראה שחל שינוי בטון: מאופטימיות יחסית לתמחור שמרני יותר.

מה זה אומר למי שמשקיע דרך קרנות

בקרנות נאמנות, קרנות סל וקופות עם חשיפה משמעותית לישראל, הסיפור הזה עובר מהר מאוד לביצועים. מי שמחזיק קרן רחבה על מדדי תל אביב עשוי להרגיש שהוא מפוזר, אבל בפועל חלק ניכר מהמדדים המקומיים נשען על מספר מוגבל של ענפים מרכזיים, ובראשם פיננסים.

לכן גם פיזור בתוך השוק הישראלי אינו תמיד פיזור מלא במובן המאקרו כלכלי. אם הלחץ מגיע מהורדת תחזית צמיחה, מהאג”ח הממשלתיות ומהערכת סיכון כללית של המשק, לא מעט נכסים מקומיים עשויים לנוע באותו כיוון.

• כדאי לבדוק מה המשקל של בנקים וביטוח בקרן, ולא להסתפק בשם הקרן בלבד.
• חשוב להבחין בין קרן ישראלית רחבה לבין קרן שנראית רחבה, אך בפועל מרוכזת בסקטורים דומים.
• בקרנות עם רכיב אג”ח, יש משמעות גם למח”מ ולא רק לדירוג האשראי, במיוחד בימים של חולשה באג”ח ארוכות.
• דוחות טובים של חברה בודדת לא בהכרח מגנים על הקרן אם הסנטימנט כלפי הסקטור כולו משתנה.

כל אלה אינם בהכרח סיבה לפעולה מיידית, ובוודאי לא תחליף לבדיקה פרטנית של רמת הסיכון, אופק ההשקעה והחשיפה הכוללת בתיק. אבל הם כן מזכירים עד כמה חשוב להבין מה בדיוק יושב בתוך הקרן, ולא להסתפק במעקב אחר התשואה האחרונה.

הנקודה המרכזית

מה שהשתנה לאחרונה בשוק המקומי אינו רק מספר אחד בתחזית הצמיחה. השתנתה גם הנכונות של המשקיעים לתת אשראי למחירים גבוהים במגזרים שמייצגים את הכלכלה הישראלית עצמה. הבנקים והביטוח ירדו ראשונים משום שהם מרכזים לתוכם חלק גדול מהחששות: צמיחה חלשה יותר, רגישות לריבית, מצב שוק ההון והוויכוח על המדיניות הכלכלית.

עבור משקיעים בקרנות זו תזכורת מועילה: גם כשמחזיקים מוצר שנראה מפוזר, עדיין חשוב להבין איזה סיפור מאקרו הוא קונה. בימים כאלה, ההבדל בין פיזור על הנייר לבין פיזור בפועל נעשה בולט במיוחד.

המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ ביטוחי, שיווק פנסיוני או המלצה לפעולה. לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הנתונים האישיים ולקבל ייעוץ מתאים.