בין הורמוז לתלוש: כך הזעזוע הביטחוני מתגלגל לשווקים ולכיס הישראלי

מה שמשפיע עכשיו על הכיס הישראלי לא מתחיל דווקא בבנק או בקופה בסופר, אלא בשני מוקדים רחוקים יחסית: מצר הורמוז ומערכת השכר. מצד אחד, דיווחים על אפשרות לרגיעה מסוימת במפרץ דחפו את וול סטריט לעליות חדות, בעיקר במניות טכנולוגיה ושבבים. מצד שני, בישראל נכנס לתוקף שינוי במדרגות המס, שאמור להגדיל את הנטו של חלק מהשכירים כבר בתלוש הקרוב. אלה לא שני סיפורים נפרדים. שניהם נשענים על אותה תשתית של ציפיות, סיכון ותמחור מחדש.

הקשר ביניהם חשוב במיוחד עכשיו, כי המשק הישראלי פועל במקביל בשתי זירות. האחת ביטחונית: עם עלויות ישירות ועקיפות שכבר ניכרות במספר המפונים, בתביעות הרכוש ובאי הוודאות סביב שרשראות אספקה ואנרגיה. השנייה פיננסית, ובה המשקיעים מנסים להבין אם ההסלמה האזורית היא אירוע קצר יחסית או שינוי עמוק יותר בסביבת הסיכון.

למה וול סטריט עלתה דווקא כשהאזור עדיין בוער

התגובה החיובית בניו יורק נבעה פחות מפתרון ממשי, ויותר מהקלה בציפיות. השוק קלט מסר שלפיו ייתכן שאין כרגע צורך בהחרפה נוספת כדי לסיים את השלב הנוכחי של העימות, ופירש זאת כהפחתה מסוימת של הסיכון המיידי. זה הספיק כדי להחזיר קונים למניות הצמיחה, ובמיוחד למדד נאסד"ק ולמניות השבבים.

כשהחשש המיידי מהפרעה קשה לזרימת האנרגיה נרגע, אפילו זמנית, שוק המניות מגיב מהר יותר מהכלכלה הריאלית. המשקיעים לא מחכים לתמונה מלאה. הם מתמחרים הסתברויות. די בכך שתרחיש הקיצון נראה מעט פחות קרוב, כדי שמכפילים במגזר הטכנולוגיה יתרחבו מחדש.

מבחינת ישראל, זו לא רק כותרת מחו"ל. העליות בארה"ב משפיעות על חברות טכנולוגיה ישראליות, על שווי האחזקות של הגופים המוסדיים, על מצב הרוח בבורסה המקומית, ולעיתים גם על הנכונות של משקיעים להעניק אשראי ולגלות סבלנות כלפי חברות בתקופה רגישה.

הנפט עדיין לא אמר את המילה האחרונה

ובאותו זמן ממש, שוק הנפט שידר תמונה מורכבת יותר. המחירים התקשו לבחור כיוון ברור, ונעו בין ירידות לעליות קלות. זה לא מלמד על רגיעה מלאה. להפך. זה סימן לכך שהסוחרים עדיין מתקשים להעריך אם מדובר באירוע מוגבל, או בסיכון שעלול לחזור במהירות למרכז הכותרות.

כאן מצר הורמוז מפסיק להיות מונח גיאופוליטי מרוחק, והופך לגורם שמחלחל ישירות לכיס של משקי הבית. זהו נתיב קריטי לתנועת אנרגיה עולמית, וכל איום על השיט בו לא מתורגם בהכרח למחסור מיידי, אבל כן יכול לחלחל לציפיות האינפלציה, לעלויות ההובלה, למחירי הדלק, ובהמשך גם למחירי מוצרים ושירותים.

בישראל הרגישות לכך גבוהה במיוחד. זהו משק קטן ופתוח, תלוי ביבוא, והציבור מגיע לתקופה הזו כשהוא ממילא דרוך מול יוקר המחיה. לכן גם אם הבורסות בעולם בוחרות כרגע להתמקד באפשרות של רגיעה, הצרכן הישראלי נשאר חשוף מאוד לכל עלייה ממושכת במחירי האנרגיה.

החדשות הטובות בתלוש, והגבולות שלהן

לתוך התמונה הזו נכנס שינוי מדרגות המס. עבור שכירים ברמות שכר מסוימות, הרחבת מדרגות המס האמצעיות אמורה להשאיר יותר כסף בנטו. בחלק מהמקרים מדובר בתוספת של כמה מאות שקלים, ובשכר גבוה יותר גם מעבר לכך. במונחים של משק בית, זו הקלה מוחשית הרבה יותר מעוד יום ירוק בוול סטריט.

ובכל זאת, חשוב לדייק במה שהשינוי הזה עושה, וגם במה שלא. הוא משפר את התזרים החודשי של חלק מהשכירים, בעיקר במעמד הביניים ומעלה. הוא לא משנה את מבנה יוקר המחיה, לא פותר את עלויות הדיור, ולא מבטל את האפשרות שמחירי אנרגיה גבוהים או התייקרויות אחרות יכרסמו בחלק מהתוספת.

כלומר, מדובר בשיפור נקודתי בכוח הקנייה, לא במהפך. מי שיקבל יותר בנטו עשוי בהחלט להרגיש הקלה, אבל הערך האמיתי של אותה תוספת ייקבע לפי מה שיקרה במקביל למחירים, לריבית ולמצב הביטחוני.

המלחמה כבר ניכרת בנתונים האזרחיים

כדי להבין למה השווקים כל כך עצבניים, לא צריך להסתפק במסכי המסחר. די להסתכל על הנתונים שמחוץ להם. היקף התקיפות באיראן, מספר היעדים שנפגעו, פינוי אלפי ישראלים מבתיהם והיקף תביעות הרכוש, במיוחד באזור תל אביב ובדרום, מלמדים שהמערכה הנוכחית כבר לא נשארת בשוליים הגיאוגרפיים המוכרים של העבר.

מבחינה כלכלית, זה שינוי משמעותי. כשהפגיעה מגיעה יותר למרכז הארץ ולמוקדים אסטרטגיים, ההשפעה הפוטנציאלית על הפעילות העסקית, על המסחר, על הצריכה המקומית ועל התשתיות נעשית רחבה יותר. גם אם חלק גדול מהנזק מטופל דרך מנגנוני פיצוי וביטוח, העלות הכוללת למשק לא נעצרת במספר התביעות. היא כוללת גם שיבושים, ירידה בפריון, דחיית השקעות וזהירות מוגברת מצד עסקים וצרכנים.

מה המשקיעים רואים, ומה הציבור מרגיש

כאן נמצא אחד הפערים המעניינים של התקופה. השווקים יכולים לעלות ביום שבו הציבור עדיין מרגיש דרוך, והעסקים ממשיכים לפעול תחת אי ודאות. זה לא בהכרח ניתוק מהמציאות. פשוט מדובר בשתי שפות שונות.

המשקיע שואל אם תרחיש הקיצון נעשה מעט פחות סביר. משק הבית שואל כמה יעלה למלא דלק, אם צפויה עוד פגיעה בשגרה, ומה יישאר בתלוש אחרי כל ההוצאות. חברה ציבורית בוחנת את מחיר ההון שלה. בעל חנות בודק אם יש תנועה ברחוב.

לכן קשה לראות בעליות בוול סטריט אישור לכך שהסערה מאחורינו. הן מעידות בעיקר על הקלה רגעית בתמחור הסיכון. ובאותה מידה, גם שינוי מדרגות המס אינו פיצוי על מכלול ההשלכות הכלכליות של התקופה. הוא מקל על חלק מהעובדים, אבל פועל בתוך סביבה שעדיין יכולה להשתנות במהירות.

שלושה דברים שכדאי לעקוב אחריהם עכשיו

• מחירי האנרגיה, ולא רק הכותרות. אם הנפט יתייצב, הלחץ על האינפלציה עשוי להישאר מוגבל יחסית. אם יתחיל מהלך ממושך של עליות, ההשפעה על יוקר המחיה תהיה מוחשית יותר.

• תגובת השווקים למגזרי הטכנולוגיה והשבבים. העליות האחרונות מלמדות שהכסף הגלובלי עדיין מוכן לחזור במהירות לנכסי סיכון כשהאיום המיידי נחלש. עבור ישראל, זה רלוונטי במיוחד בגלל המשקל של התעשיות האלה בכלכלה המקומית.

• הפער בין תוספת הנטו לעליית ההוצאות. שינוי מס יכול לשפר את מצבם של שכירים רבים, אבל התמונה המלאה תיקבע לפי השאלה אם ההכנסה הפנויה באמת גדלה, או רק מפצה חלקית על סביבה שהתייקרה.

במבט רחב, השבועות הקרובים לא יוכרעו רק בשדה הקרב או על מסך המסחר, אלא בנקודת המפגש ביניהם. אם הסיכון הגיאופוליטי אכן יפחת, שוקי ההון עשויים להמשיך לנשום לרווחה, וההקלה בתלושים תורגש יותר. אם המתיחות תחזור ותתגלגל לשיבושי אנרגיה ולפגיעה אזרחית רחבה יותר, גם החדשות הטובות בשכר ייראו מוגבלות יותר.

אולי זה התיאור המדויק ביותר של הרגע: לא קריסה, ולא התאוששות מלאה, אלא מרוץ בין הקלה זמנית לבין העלות המצטברת של אי הוודאות.