הזהב הדיגיטלי או בועה לקראת פיצוץ? התחזית לביטקוין ב-2026 אחרי הריצה המטורפת של השנה האחרונה

שנים ארוכות התנהל שיח לוהט סביב הביטקוין, ועל אף התנודתיות הדרמטית שאפיינה אותו, התבססו לא מעט משקיעים ואנליסטים בעמדה כי מדובר ב’זהב דיגיטלי’ – נכס בעל מאפייני הגנה מפני אינפלציה, שפועל כרשת תשלומים מבוזרת ועתיד לשנות את פני המערכת הפיננסית. מנגד, קמו מתנגדים נחרצים, שראו בו לא יותר מבועה ספקולטיבית, נטולת ערך פנימי אמיתי, אשר סופה להתפוצץ ולהשאיר אחריה נזק כלכלי. בשנה האחרונה, זינק הביטקוין בשיעורים מרשימים, חצה שיאים היסטוריים ואף התקרב אליהם, מה שהלהיט מחדש את הדיון. הריצה המטורפת הזו, שהתרחשה על רקע התפתחויות רגולטוריות ואימוץ מוסדי חסר תקדים, מציבה את השאלה המרכזית: האם אנחנו עדים להתבססות בלתי הפיכה של נכס פיננסי מהותי, או שמא זוהי תחילתה של בועה מנופחת, שקצה קרב ובא? הניסיון לבחון את התחזית לביטקוין בשנת 2026 מחייב התעמקות בניתוח קפדני של הגורמים הפועלים בשוק, סיכונים פוטנציאליים והזדמנויות שעשויות להתממש.

השוק הפיננסי, על כל גווניו, מנסה לפענח את הצופן של הביטקוין מאז הופעתו. אלפא – פורטל כלכלה, נדל״ן ועסקים, מלווה את ההתפתחויות הללו מקרוב, תוך ניסיון לספק פרספקטיבה רחבה ומעמיקה למשקיעים ולמתעניינים. בשנים האחרונות חווינו סבבים של עלייה מטאורית וירידות חדות, כאשר כל סבב כזה הותיר אחריו לקחים חשובים. הזינוק האחרון, שהתרחש לאחר תקופה ממושכת של שוק דובי, היה שונה באופיו מכיוון שהונע, בין היתר, מאירועים בעלי משמעות מבנית. אישור קרנות הסל (ETFs) לביטקוין נקודתי בארה”ב, למשל, פתח את הדלת בפני משקיעים מוסדיים רבים להיחשף לנכס בצורה פשוטה ובטוחה יותר, ללא הצורך לנהל את המפתחות הפרטיים או לדאוג לאחסון. מהלך זה לבדו יצר ביקוש משמעותי, ששינה את הדינמיקה של השוק.

ביטקוין: הזינוק ההיסטורי והתאוריות מאחוריו

העשור השני של המאה ה-21 ייזכר, בין היתר, כעשור שבו נולדה ונאבקה מטבע הקריפטו הראשון, הביטקוין, על מקומו בעולם הכלכלי. בתחילה נתפס כקוריוז טכנולוגי, אך עד מהרה הפך למוקד עניין בקרב יזמים, טכנולוגים, משקיעים קטנים ומאוחר יותר אף בקרב מוסדות פיננסיים גדולים. הזינוק ההיסטורי שחווינו בשנים האחרונות, ובמיוחד בריצה הנוכחית, אינו אירוע בודד אלא תולדה של שילוב מורכב של גורמים. אחת התאוריות המרכזיות מאחורי העליות היא הנרטיב ההולך ומתחזק של ביטקוין כ”זהב דיגיטלי” – נכס מוגבל בכמותו, שאינו נתון לשליטת ממשלות או בנקים מרכזיים, ועל כן מספק הגנה מפני פיחות כסף ואינפלציה. בעולם שבו הדפסת כסף הפכה למדיניות נפוצה, האטרקטיביות של נכס דפלציוני מטבעו גדלה.

אירוע ה”חצייה” (Halving), המתרחש אחת לארבע שנים ומקטין את קצב יצירת הביטקוין החדשים, נחשב גם הוא לזרז משמעותי לעליות. ההיסטוריה מראה כי בכל פעם שאירעה חצייה, נטה מחיר הביטקוין לעלות באופן דרמטי בחודשים שלאחר מכן, כתוצאה מהלם היצע אל מול ביקוש קבוע או גובר. אם כי אין להתייחס לכך כאל מתכון ודאי להצלחה עתידית, הדפוס הזה חוזר על עצמו באופן עקבי, ומספק תמיכה לתאוריה כי היצע מוגבל הוא כוח מניע מרכזי. כמו כן, ההתקדמות הטכנולוגית סביב רשת הביטקוין עצמה, עם פיתוחים כמו רשת ה-Lightning שמאיצה עסקאות ומורידה עלויות, תורמת גם היא לתפיסתו כטכנולוגיה רלוונטית ומתפתחת, ולא רק כנכס ספקולטיבי.

הכניסה המסיבית של משקיעים מוסדיים, ובראשם בתי השקעות ענקיים דרך קרנות הסל, הוסיפה רובד חדש של לגיטימציה וביקוש. אם בעבר נחשב הביטקוין לנחלתם של משקיעים טכנולוגיים נועזים, כיום הוא נתפס כנכס לגיטימי להכללה בתיקים מגוונים. המוסדות הללו מביאים עמם לא רק הון אלא גם אמון, שקיפות ובקרה, שהופכים את הביטקוין לנגיש יותר למשקיעים שמרנים. יתרה מכך, אירועים גיאופוליטיים שונים, כמו חוסר יציבות פוליטית או כלכלית במדינות מסוימות, גרמו לאנשים לחפש חלופות למטבעות מקומיים הסובלים מפיחות, והביטקוין שימש עבורם לעיתים קרובות כמפלט. כל אלה יחד מסייעים להסביר את העליות, אך גם מחדדים את השאלה בנוגע לקיימותן.

הטיעונים בעד: ביטקוין כ’זהב דיגיטלי’ ונכס לגיטימי

כאשר בוחנים את הביטקוין מנקודת מבט ארוכת טווח, עולים מספר טיעונים משכנעים התומכים בטענה כי הוא רחוק מלהיות בועה גרידא, אלא נכס בעל פוטנציאל משמעותי ואולי אף בלתי נמנע. הטיעון המרכזי ביותר נוגע לנדירותו. כפי שידוע, מספר המטבעות הסופי שיוכלו להיווצר מוגבל ל-21 מיליון. בניגוד למטבעות פיאט, שניתנים להדפסה בלתי מוגבלת, הביטקוין מייצג צורה של כסף “קשה” שערכו אינו יכול להיפגע מהרחבה מוניטרית. תכונה זו, הדומה לזו של זהב, מציבה אותו כגידור טבעי מפני אינפלציה ופיחות כוח הקנייה, נושאים המטרידים כלכלות רבות בעולם.

היבט נוסף הוא הביזור. רשת הביטקוין מנוהלת על ידי אלפי מחשבים ברחבי העולם, ללא רשות מרכזית. עובדה זו מקנה לו חסינות מפני צנזורה, הקפאת חשבונות או השפעה ממשלתית, מה שהופך אותו לאטרקטיבי במיוחד עבור פרטים וארגונים החוששים מהתערבות חיצונית או מחוסר יציבות במערכות פיננסיות מסורתיות. הביזור תורם גם לאבטחה – קשה מאוד לתקוף או לשבש רשת מבוזרת כל כך, מה שהופך את הביטקוין לנכס דיגיטלי מאובטח באופן יוצא דופן. תכונות אלו, יחד עם שקיפות מלאה של כל העסקאות בבלוקצ’יין, מייצרות מערכת אמון ייחודית שאינה תלויה בגורם שלישי.

אימוץ נרחב וגידול ברשת הם גם כן גורמים מהותיים. ככל שיותר אנשים, חברות ומוסדות משתמשים בביטקוין ומאמצים את הטכנולוגיה שמאחוריו, כך גדל הערך של הרשת כולה. אפקט הרשת הזה הוא מנגנון עוצמתי, שכבר הוכח כמוצלח בענקיות טכנולוגיה אחרות. כיום, ניתן לבצע תשלומים בביטקוין במקומות רבים, בורסות קריפטו נהנות מנפחי מסחר עצומים, וחברות ענק משלבות את הביטקוין במוצריהן ובשירותיהן. ההכרה הולכת וגוברת מצד רגולטורים ומדינות מוסיפה אף היא נופך של לגיטימציה, ומרחיבה את מעגל המשקיעים הפוטנציאליים.

השוואתו לזהב המסורתי, כמפלט בעת משברים, אינה מקרית. בעוד לזהב יתרון היסטורי כאמצעי לשמירת ערך, לביטקוין יתרון בתכונות דיגיטליות: קלות העברה, חלוקה, אחסון ואימות. בעידן שבו הכסף הולך ונהיה דיגיטלי יותר, הביטקוין מציע פתרון טבעי ואלטרנטיבי למערכות קיימות, שלעיתים נתפסות כמיושנות, איטיות ויקרות. היכולת להעביר סכומי כסף גדולים באופן מאובטח ומהיר ללא תלות בבנקים, ובכל פינה בעולם, היא תכונה בעלת ערך עצום שאינה קיימת באף נכס אחר בצורה כה יעילה.

החששות והביקורות: האם זו בועה בדרך לפיצוץ?

על אף הטיעונים החזקים התומכים בהתבססות הביטקוין, אי אפשר להתעלם מהביקורות הקשות והחששות הרבים המועלים כלפיו. אלה הן בדיוק הטענות שמציבות את סימן השאלה הגדול מעל עתידו, והן המזינות את הנרטיב לפיו ייתכן שאנו עדים לבועה. התנודתיות הקיצונית היא אולי החשש הבולט ביותר. לאורך ההיסטוריה הקצרה שלו, חווה הביטקוין ירידות של 50%, 70% ואף 80% מערכו, מה שהופך אותו לנכס מסוכן במיוחד עבור משקיעים שאינם ערוכים לתנודות כאלה. תנודתיות זו מקשה על שימוש בו כאמצעי תשלום יומיומי אפקטיבי, שכן ערכו יכול להשתנות דרמטית תוך שעות.

ביקורת מהותית נוספת מתייחסת להיעדר “ערך פנימי” או “שווי אמיתי” לביטקוין. בניגוד לחברות המייצרות רווחים, נכסי נדל”ן המניבים שכר דירה, או סחורות בעלות שימושים תעשייתיים, הביטקוין אינו מייצר תזרים מזומנים או תשואה. ערכו נגזר בעיקר מאמון הציבור, הספקולציה סביבו, וההנחה שאחרים יהיו מוכנים לשלם עליו יותר בעתיד. מתנגדיו טוענים כי זהו בדיוק המאפיין של בועה: נכס שערכו מנופח מעבר לכל היגיון כלכלי, מתוך ציפייה לעליות נוספות, ולא מתוך ערך יסודי. כשציפיות אלו מתפוגגות, הבועה עלולה להתפוצץ.

הרגולציה, למרות היותה זרז לאימוץ מצד אחד, מהווה גם סיכון מהותי. חוסר בהירות רגולטורית, או לחלופין, הטלת רגולציה דרקונית, הטלת מסים כבדים, ואפילו איסורים מוחלטים מצד ממשלות, עלולים לזעזע את השוק ולפגוע אנושות בערך הביטקוין. גם אם יאומץ על ידי מדינות מסוימות, הוא עלול להיתקל בהתנגדות עזה במקומות אחרים, מה שישפיע על מעמדו הגלובלי. לדוגמה, חששות מפני שימוש בביטקוין להלבנת הון או מימון טרור עלולים להוביל להגבלות חמורות.

אל לנו לשכוח את נושא צריכת האנרגיה העצומה הנדרשת לפעולת רשת הביטקוין (באמצעות מנגנון הוכחת עבודה – Proof of Work). ביקורות סביבתיות רבות מופנות כלפי הביטקוין, ובצדק. טביעת הרגל הפחמנית שלו הפכה למוקד עניין גלובלי, ועלולה להוות גורם מגביל לאימוץ נרחב בעתיד, במיוחד על רקע הדגש הגובר על קיימות ופתרונות ידידותיים לסביבה. בנוסף, קיימים סיכונים תפעוליים שונים, כמו פריצות לבורסות, אובדן מפתחות פרטיים וטעויות אנוש, העלולים לגרום להפסדים בלתי הפיכים למשקיעים.

גורמים שיעצבו את עתיד הביטקוין עד 2026

הניסיון לחזות את עתיד הביטקוין עד שנת 2026 דורש להביא בחשבון שורה של גורמים דינמיים ומשתנים. אחד המרכזיים שבהם הוא הרגולציה הגלובלית. ככל שיעבור הזמן, כך תתבהר תמונת המצב הרגולטורית במדינות שונות. אישור קרנות סל נוספות במדינות אחרות, לצד יצירת מסגרות חוקיות ברורות לבעלות, מסחר ומיסוי של נכסי קריפטו, יכולות לספק יציבות ולהגביר את האמון בנכס. לעומת זאת, החמרת הפיקוח או הטלת איסורים במדינות בעלות השפעה כלכלית גדולה עלולה לבלום את התפתחותו ואף לגרום לירידות חדות. האחידות, או חוסר האחידות, בגישה הרגולטורית ברחבי העולם תשפיע באופן מכריע על היקף האימוץ והלגיטימציה של הביטקוין.

האימוץ המוסדי והקמעונאי יישארו עמוד תווך לעתידו. אם גופים פיננסיים גדולים נוספים, קרנות פנסיה, וחברות ביטוח יחליטו להקצות חלק קטן מתיקיהם לביטקוין, ההון שיוזרם לשוק יהיה עצום ויכול לדחוף את המחיר לרמות חדשות. במקביל, גם אימוץ קמעונאי, בדגש על שימוש יומיומי ונגישות דרך פלטפורמות ידידותיות למשתמש, יבטיח שהביטקוין לא יישאר נחלתם של מעטים. ככל שיותר עסקים יקבלו ביטקוין כאמצעי תשלום, וככל שיהיה קל יותר להשתמש בו בחיי היומיום, כך יתחזק מעמדו ככסף לגיטימי ופחות ככלי ספקולטיבי בלבד.

חדשנות טכנולוגית ברשת הביטקוין עצמה היא קריטית. שיפורים בטכנולוגיות קיימות, כמו ה-Lightning Network, יכולים להפוך את הביטקוין למהיר ויעיל יותר עבור עסקאות קטנות, ובכך להרחיב את השימושיות שלו. פיתוחים בתחומי האבטחה, הפרטיות והיכולת לתמוך באפליקציות נוספות (כמו פרוטוקולים על גבי הביטקוין, כדוגמת Ordinals), יחזקו את מעמדו לא רק כ”זהב דיגיטלי” אלא גם כפלטפורמה טכנולוגית חיונית. כישלון לחדש או להתמודד עם אתגרים כמו צריכת אנרגיה גבוהה, עלול להוביל לנסיגה.

הסביבה המאקרו-כלכלית העולמית תמשיך להשפיע באופן עמוק. מדיניות הבנקים המרכזיים בנוגע לריביות, אינפלציה ורכישת נכסים, תהווה גורם מכריע. בסביבת ריבית נמוכה ואינפלציה גבוהה, הביטקוין נוטה להיחשב אטרקטיבי יותר כנכס גידור. לעומת זאת, בסביבה של ריבית גבוהה ו”כסף יקר”, נכסים מסוכנים וספקולטיביים נוטים לסבול. מיתון כלכלי עולמי או משברים גיאופוליטיים עלולים להגביר את הביקוש למקומות מבטחים, והביטקוין עשוי למלא תפקיד זה, או לחלופין, להיתפס כנכס מסוכן שמוכרים ראשון.

השוואת הביטקוין לנכסים אחרים, ובמיוחד לנדל”ן, חשובה מאוד עבור קוראי אלפא. בעוד שנדל”ן נחשב לאורך ההיסטוריה לנכס מוחשי יציב, בעל ערך פנימי ובטחונות, הביטקוין מציע נזילות גבוהה בהרבה ויכולת העברה גלובלית כמעט מיידית. עם זאת, התנודתיות שלו גבוהה בהרבה מזו של נדל”ן. ב-2026, ייתכן שנראה כיצד הביטקוין מתחיל להתגבש כחלופה אמיתית לחלק מסוים מהתיק, במיוחד עבור משקיעים צעירים יותר או כאלה המחפשים חשיפה לנכסים בעלי פוטנציאל צמיחה אדיר. השאלה היא האם הוא יתפוס מקום משמעותי לצד הנדל”ן והמניות, או שמא יישאר נכס נישה ספקולטיבי.

תרחישים אפשריים והתחזית ל-2026

התחזית לשנת 2026 אינה יכולה להיות חד משמעית; עתידו של הביטקוין תלוי בקונסטלציה מורכבת של אירועים. עם זאת, ניתן להתוות מספר תרחישים סבירים, המכסים את קשת האפשרויות, החל מאופטימיות זהירה ועד פסימיות מוחלטת.

תרחיש אופטימי – הביסוס כ”זהב דיגיטלי”: בתרחיש זה, עד 2026, הביטקוין יצליח להתבסס באופן נרחב כנכס לגיטימי ואף חיוני בתיקי השקעות רבים. אימוץ מוסדי נוסף, הן דרך קרנות סל והן באמצעות הקצאה ישירה על ידי חברות וקרנות פנסיה, יזרים הון משמעותי לשוק. רגולציה ברורה וידידותית למשקיעים תתגבש ברוב הכלכלות המערביות, מה שיקטין את אי הוודאות. התפתחויות טכנולוגיות, כמו שיפורים דרמטיים ב-Lightning Network או פתרונות קנה מידה אחרים, יפחיתו את עלויות העסקאות וישפרו את מהירותן, ובכך יגבירו את השימוש בביטקוין כאמצעי תשלום. בסביבה מאקרו-כלכלית של אינפלציה מתמשכת וצמיחה מתונה, הביטקוין ייתפס כגידור אטרקטיבי. בתרחיש כזה, ערכו של הביטקוין עשוי להגיע לשיאים חדשים, אולי אף להכפיל את שיאו הנוכחי, ולהתייצב ברמת מחיר גבוהה ויציבה יותר, המאפיינת נכסים בעלי ערך משמעותי.

תרחיש פסימי – בועה מתפוצצת: תרחיש זה מניח כי הריצה האחרונה היא אכן בועה ספקולטיבית, אשר סופה להתנפץ. ייתכן שגורמים מאקרו-כלכליים, כגון העלאות ריבית אגרסיביות יותר מהצפוי, האטה כלכלית משמעותית או מיתון גלובלי, יובילו לבריחת הון מנכסים מסוכנים כמו הביטקוין. במקביל, רגולטורים עלולים להחמיר את הפיקוח, להטיל מיסים כבדים, או אף לאסור על שימוש או סחר בביטקוין במדינות מפתח. כשלים טכנולוגיים משמעותיים, פריצות אבטחה גדולות לבורסות, או פרויקטים מתחרים שיציגו פתרונות עדיפים, עלולים לכרסם באמון הציבור. בתרחיש כזה, המחיר עלול לצנוח באופן דרמטי, אולי אף לחזור לרמות שפל קודמות או נמוכות מהן, ולהיכנס לשוק דובי ארוך וקשה, תוך איבוד חלק ניכר מהלגיטימציה שצבר.

תרחיש ביניים – המשך תנודתיות וצמיחה איטית: תרחיש זה מניח כי הביטקוין ימשיך להתקיים כנכס משמעותי, אך לא ללא אתגרים ותנודתיות. ייתכן שהאימוץ המוסדי יתקדם בקצב איטי יותר מהצפוי, והרגולציה תישאר חלקית ומקטועה, ללא בהירות גלובלית. הביטקוין ימשיך להיות חשוף לתנודות מחיר חדות על רקע שינויים בסנטימנט השוק, אירועים מאקרו-כלכליים והתפתחויות רגולטוריות. בתרחיש זה, הביטקוין לא יחווה קריסה מוחלטת, אך גם לא זינוק מטאורי שיביא אותו למעמד של מטבע גלובלי יציב. הוא עשוי לסחור בטווח רחב, עם עליות וירידות, תוך צמיחה מתונה אך לא ליניארית, ולבסס את מקומו כנכס נישה, פוטנציאלי, אך עדיין מסוכן יחסית.

בחינת כלל הגורמים מובילה למסקנה מורכבת. סביר להניח שהביטקוין לא ייעלם לחלוטין עד 2026. הוא צבר מספיק תמיכה, טכנולוגיה ואימוץ מוסדי כדי לשרוד. עם זאת, גם התרחיש האופטימי ביותר אינו מנותק מהסיכונים הטמונים בו. סביר להניח כי נחזה בשילוב של תרחישים, אולי עם נטייה קלה לתרחיש הביניים או לאופטימיות זהירה. האתגרים הטכנולוגיים והרגולטוריים עדיין גדולים, אך ההכרה בו כנכס כבר נטועה עמוק מכדי להתעלם ממנה. סביר שהביטקוין ימשיך להוות נושא מרתק למעקב ולהשקעה, עם פוטנציאל תשואה משמעותי, אך גם עם סיכון לא מבוטל.

השקעה בביטקוין: שיקולים למשקיע הנבון

לאחר ניתוח מעמיק של הגורמים המשפיעים על עתיד הביטקוין, השאלה שעומדת בפני כל משקיע היא כיצד לפעול. החלטה על השקעה בביטקוין, כמו בכל נכס אחר, דורשת שיקול דעת מעמיק, הבנה של הסיכונים והתאמה לפרופיל הסיכון האישי. עבור המשקיע הנבון, הגישה צריכה להיות מושכלת ומבוססת על עקרונות השקעה נכונים, ולא על ספקולציה פרועה או פחד מהחמצה.

ניהול סיכונים: זהו העיקרון החשוב ביותר. הביטקוין הוא נכס תנודתי ועלול לרדת בחדות. על כן, יש להשקיע בו רק סכום שאתם מוכנים לאבד במלואו, מבלי שייגרם לכם נזק כלכלי בלתי הפיך. הקצאה קטנה מתיק ההשקעות הכולל – אחוזים בודדים – יכולה לספק חשיפה לפוטנציאל הצמיחה מבלי לסכן את יציבות התיק כולו. הימנעו מלהיכנס לחובות או למשכן נכסים אחרים לצורך השקעה בביטקוין.

פיזור: אין לשים את כל הביצים בסל אחד. תיק השקעות מפוזר יכלול מגוון רחב של נכסים: מניות, אגרות חוב, נדל”ן ואולי גם נכסים אלטרנטיביים כמו ביטקוין. הפיזור מפחית את התלות בביצועי נכס בודד ומסייע באיזון הסיכונים. גם בתוך עולם הקריפטו, אם בחרתם להשקיע, מומלץ לבצע פיזור מסוים, אם כי ביטקוין לרוב נתפס כבטוח יחסית למטבעות אלטקוין.

אופק השקעה לטווח ארוך: בהינתן התנודתיות, הניסיון לתזמן את השוק ולבצע מסחר יומי בביטקוין הוא מסוכן ביותר ואינו מתאים לרוב המשקיעים. גישה של השקעה לטווח ארוך, של מספר שנים, מאפשרת להתעלם מרעשי השוק היומיים והשבועיים ולהתמקד במגמות רחבות יותר. גישה כזו מאפשרת גם ליהנות מההתפתחות הטכנולוגית והאימוץ ההדרגתי לאורך זמן.

למידה והבנה: לפני כל השקעה, ובמיוחד בנכס חדשני כמו הביטקוין, חיוני להבין את הטכנולוגיה, את העקרונות הכלכליים שמאחוריו, את הסיכונים ואת הפוטנציאל. קראו חומרים ממקורות מהימנים, עקבו אחר התפתחויות רגולטוריות וטכנולוגיות, והימנעו מהשקעה מתוך שמועות או המלצות לא מבוססות. הידע הוא כוח, ובעולם הקריפטו הוא קריטי עוד יותר.

התייעצות עם מומחים: ככל שהסכומים גדולים יותר, וככל שההבנה האישית בתחום מצומצמת, כך גדלה החשיבות של התייעצות עם יועץ פיננסי או מנהל תיקים מוסמך. הם יכולים לסייע בהערכת הסיכונים, התאמת ההשקעה ליעדים האישיים ולבנות אסטרטגיה שתתאים לכם. יש לזכור כי פורטלים כמו אלפא – פורטל כלכלה, נדל״ן ועסקים מספקים מידע וניתוחים מעמיקים, אך אינם מהווים תחליף לייעוץ פיננסי אישי.

הביטקוין ממשיך להיות אחד הנכסים המרתקים והשנויים במחלוקת בשוק הפיננסי המודרני. האם הוא הזהב הדיגיטלי של העתיד או בועה לקראת פיצוץ? התשובה הסופית כנראה תהיה מורכבת ותלויה בנסיבות רבות, אך דבר אחד בטוח: הוא כאן כדי להישאר, לפחות לעתיד הנראה לעין, וימשיך לאתגר את התפיסות הכלכליות המקובלות.