
בעידן פיננסי שבו כל יתרון קטן נבחן מכל כיוון, ושבו מוסדות המדינה מצמצמים בהדרגה את סל ההטבות לאזרח, קיימת הטבה אחת יוצאת דופן שנותרה עמידה ואיתנה כמעט ללא שינוי, והיא מהווה עמוד תווך בהתנהלות הפיננסית של רבים: קרן ההשתלמות. היא אינה סוד שמור, אך עומקה והיקף יתרונותיה לא תמיד מובנים במלואם. רבים מתייחסים אליה כעוד חיסכון, אך היא רחוקה מכך. מדובר במכשיר השקעה מהמעלה הראשונה, בעל מאפיינים ייחודיים שהופכים אותו, לטענת רבים, ובצדק, לכלי הפיננסי האטרקטיבי ביותר הקיים כיום בישראל. הסיבה לכך פשוטה: מדובר בשיא של תכנון מס חכם, שמעניק למשקיע יתרון מובהק על פני כל אפיק השקעה אחר הקיים בשוק.
הקונספציה סביב קרן ההשתלמות מתמקדת לעיתים קרובות באפשרות למשוך את הכספים לאחר שש שנים, או במקרים מסוימים אף מוקדם יותר. אולם, הסתכלות זו, אף שהיא נכונה טכנית, מפספסת את העיקר. ההיבט המשמעותי באמת טמון דווקא בהתייחסות לקרן כאל מנוע צמיחה ארוך טווח, שאל לו להיפדות כלל, אלא להמשיך ולצבור תשואות באופן פטור ממס. זוהי ההזדמנות האחרונה של המדינה להעניק לאזרחיה כלי פיננסי עוצמתי כל כך, וכל פעולה של משיכה מוקדמת, בטרם נחקרו לעומק ההשלכות, עלולה להתפרש כהחמצה של פוטנציאל אדיר.
בבסיסה, קרן השתלמות הוקמה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ככלי לסייע לעובדים לממן לימודי השתלמות מקצועית, ומכאן שמה. עם השנים, הפכה הקרן למכשיר חיסכון והשקעה לכל דבר ועניין, תוך שמירה על היתרונות המקוריים שלה ואף הרחבתם. היא מהווה חיסכון שאינו קצבה, כלומר, בניגוד לקרן פנסיה או קופת גמל, היא מאפשרת משיכת הסכום המלא שנצבר (כולל הרווחים) כהון חד פעמי, בתנאים מסוימים, ולא כקצבה חודשית. מרבית השכירים והעצמאים בישראל זכאים לפתוח קרן השתלמות, אם כי תנאי ההפקדה וההטבות משתנים מעט ביניהם.
עבור עובדים שכירים, ההפקדות לקרן מבוצעות ברובן על ידי המעסיק, לרוב בשיעור של 7.5% משכר העובד (חלק המעסיק) ותוספת של 2.5% על ידי העובד עצמו. הסכומים המופקדים פטורים ממס עד לתקרה מסוימת, המשתנה מעת לעת ומתעדכנת על ידי רשויות המס. במקרה של עצמאים, הם רשאים להפקיד עד 4.5% מהכנסתם החייבת לקרן ההשתלמות, וליהנות מהטבות מס בגין חלק מהפקדה זו. הבדל זה משמעותי, שכן הוא ממקם את קרן ההשתלמות של השכירים כהטבה כמעט “חינם” מצד המעסיק, מה שהופך אותה לאטרקטיבית במיוחד.
הלב הפועם של קרן ההשתלמות, הגורם שהופך אותה ללא פחות מיוצאת דופן בנוף הפיננסי הישראלי, הוא הפטור המלא ממס רווחי הון. בישראל, כל רווח המופק מהשקעה במכשירים פיננסיים, בין אם במניות, אג”ח, קרנות נאמנות או תיקי השקעות מנוהלים, חייב במס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי. המשמעות היא שרבע מהתשואה שנוצרה עבורכם מועברת ישירות למדינה. בקרן השתלמות, לעומת זאת, רווחים אלו נשארים במלואם בקרן, וצוברים רווחים נוספים (ריבית דריבית) ללא כל ניכוי מס, וזאת בתנאי שהכספים נמשכים לאחר שש שנות ותק בקרן.
כדי להמחיש את עוצמת היתרון הזה, דמיינו שני משקיעים המנהלים תיק השקעות זהה, עם תשואה זהה, לאורך עשרים שנה. האחד משקיע בקרן השתלמות, והשני בתיק השקעות רגיל. בעוד שהמשקיע בתיק הרגיל יצטרך לשלם מס בכל פעם שהוא מממש רווחים, או בסוף התקופה, המשקיע בקרן ההשתלמות נהנה מכל שקל של רווח נקי. ההבדל המצטבר לאורך שנים יכול להגיע לעשרות ואף למאות אחוזים במונחי הון סופי. במילים אחרות, קרן השתלמות מעצימה את אפקט הריבית דריבית בצורה דרמטית, ומאפשרת להון שלכם לגדול בקצב מהיר יותר ובסכומים גדולים יותר.
יתרון משמעותי נוסף של קרן ההשתלמות הוא הגמישות שהיא מציעה, במיוחד בהשוואה למכשירי חיסכון פנסיוניים אחרים כמו קרנות פנסיה או קופות גמל. בעוד שקרנות פנסיה וקופות גמל מיועדות בעיקר לחיסכון לגיל פרישה, והכספים ננעלים בתוכן עד אז (למעט מקרים חריגים), קרן השתלמות מאפשרת משיכה כספים כהון חד פעמי, ללא מס, כבר לאחר שש שנות ותק. הדבר מעניק לה מימד של נזילות שאין דומה לו במכשירי החיסכון ארוכי הטווח. בנוסף, במקרים מסוימים, כמו יציאה לפנסיה או הגעה לגיל פרישה (גם אם אין ותק של שש שנים), ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס. יתרה מכך, אדם שהגיע לגיל פרישה ובבעלותו מספר קרנות השתלמות, יכול למשוך את הקרן הוותיקה ביותר וליהנות מפטור ממס גם על יתר הקרנות, ללא קשר לוותק שלהן, בתנאי שיש הפרש של לפחות 3 חודשים בין משיכת הקרנות. גמישות זו הופכת את הקרן לכלי אטרקטיבי לא רק לחיסכון פנסיוני משלים, אלא גם לכיסוי יעדים פיננסיים אחרים בטווח הבינוני, כגון מימון רכישת דירה, שיפוצים, לימודים גבוהים, או פשוט כרית ביטחון פיננסית.
עם זאת, הגמישות הזו טומנת בחובה גם פיתוי. הפיתוי למשוך את הכספים בנקל, ברגע שהם הופכים נזילים, הוא גדול. כאן בדיוק נכנס העיקרון המנחה: “אסור לפדות אותה”. אמנם אפשרי לפדות, אבל ההחלטה הזו טומנת בחובה ויתור על יתרון אסטרטגי אדיר. המטרה האמיתית של קרן ההשתלמות, בעיני רבים, ובעיני פורטלים כלכליים כמו “אלפא – פורטל כלכלה, נדל״ן ועסקים”, היא לצבור הון לאורך זמן, תוך ניצול מקסימלי של הפטור ממס. משיכה מוקדמת, גם אם היא נראית כפתרון נקודתי לצרכים דחופים, עלולה לעלות ביוקר בטווח הארוך.
הקריאה הברורה להימנע מפדיית קרן ההשתלמות, גם לאחר שהיא הגיעה לוותק של שש שנים והפכה נזילה, אינה סתם המלצה. זוהי קביעה המבוססת על חישוב כלכלי קר ומחיר ההזדמנות הכרוך בויתור על כלי פיננסי כה עוצמתי. כל שקל שמופק בקרן השתלמות נהנה, כאמור, מפטור ממס רווחי הון. ככל שהכסף נשאר זמן רב יותר בקרן, כך הוא צובר יותר ויותר רווחים שאינם נגבים על ידי המדינה. משיכה מוקדמת קוטעת את שרשרת הקסם הזו. כל השקעה עתידית שתבצעו עם הכספים שתמשכו תהיה חשופה למס רווחי הון, ובכך תאבד חלק ניכר מפוטנציאל הצמיחה שלה.
קחו לדוגמה מצב שבו אדם מושך 200,000 ש”ח מקרן ההשתלמות שלו כדי לממן רכישת רכב חדש. הכסף משמש את מטרתו, אך מה קורה לפוטנציאל הפיננסי שהיה גלום בו? אם אותו סכום היה ממשיך לצבור תשואה ממוצעת של 5% לשנה, לאורך 15 שנה נוספות, בקרן השתלמות פטורה ממס, הוא היה מגיע לכ-415,000 ש”ח. לו היה ממומש בתיק השקעות רגיל, היה מנוכה ממנו מס של 25% על הרווח, מה שהיה מותיר סכום נמוך יותר באופן משמעותי. ההבדל הזה הוא מחיר ההזדמנות של משיכה מוקדמת. את הרכב ניתן לרכוש בדרכים אחרות, אך את יתרון המס של קרן השתלמות לא ניתן לשחזר. במילים אחרות, זוהי מעין “מתנה” מהמדינה, ואת מתנות כה יקרות, בפרט בתחום הפיננסי, כדאי לשמר ולא לממש בחיפזון.
קרן ההשתלמות אינה עומדת בוואקום, אלא היא חלק ממערך פיננסי רחב יותר של כל משק בית. בתכנון פיננסי נכון, יש לתת דגש לפיזור סיכונים ולבחירת אפיקי השקעה המתאימים למטרות שונות ולרמות סיכון שונות. קרן ההשתלמות משתלבת באופן טבעי באסטרטגיית ההשקעה ארוכת הטווח, לרוב בחלק הסולידי והיציב יותר של התיק, אך עם זאת, היא מציעה מגוון מסלולי השקעה. מרבית קרנות ההשתלמות מציעות מסלולים שונים: מסלול כללי (מעורב מניות ואג”ח), מסלול מנייתי (עם דגש על מניות), מסלול אג”ח, ואף מסלולים ספציפיים יותר. הבחירה במסלול תלויה בגיל החוסך, רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת, ומטרותיו.
לרוב, בהתחשב באופק ההשקעה הארוך של הקרן (כאשר המטרה היא לא לפדות אותה במשך שנים רבות), משתלם לבחור במסלולים עם חשיפה גבוהה יותר לשוק המניות. הסיבה לכך פשוטה: מניות, לאורך זמן, מניבות תשואה גבוהה יותר מאג”ח, ובקרן השתלמות, התשואה הזו לא ממוסה. עבור משקיע צעיר יחסית, היכולת לצבור הון משמעותי במסלול מנייתי, פטור ממס, היא הזדמנות שלא ניתן להתעלם ממנה. גם כאשר מדובר במצבי שוק תנודתיים, כמו אלה שחווינו בשנים האחרונות, חשוב לזכור שההשקעה בקרן השתלמות היא ארוכת טווח, וכי תיק מנוהל היטב אמור לעמוד בתנודות הללו, תוך ניצול הזדמנויות בשווקים. ליווי מקצועי של יועץ השקעות יכול לסייע בבחירת המסלול המתאים ביותר לכל אחד.
בחינה היסטורית של ביצועי קרנות ההשתלמות בישראל מלמדת כי מדובר במכשיר שהניב תשואות מרשימות לאורך זמן, במיוחד במסלולים בעלי חשיפה למניות. בשנים האחרונות, למרות אי הוודאות הכלכלית העולמית והמקומית, והשפעות אירועים גיאופוליטיים, הצליחו מרבית הקרנות לשמור על יציבות ולהציג צמיחה. שוק ההון הישראלי, למרות גודלו המוגבל יחסית, מציג דינמיות רבה וחברות טכנולוגיה ונדל”ן מובילות בעולם. החשיפה של קרנות ההשתלמות להשקעות גלובליות, בנוסף לשוק המקומי, תורמת לפיזור ולפוטנציאל התשואה.
אחד היתרונות של השקעה בקרן השתלמות, לעומת ניהול תיק השקעות עצמאי, טמון בניהול המקצועי שלהן על ידי בתי השקעות וחברות ביטוח מובילות. מנהלי הקרנות הללו מתמחים בהשקעות, מנטרים את השווקים באופן רציף, ומקבלים החלטות על בסיס ניתוחים מעמיקים. הידע המקצועי הזה זמין לחוסכים במסלולים השונים, ללא צורך בהתעסקות יומיומית. נתונים היסטוריים, הזמינים לציבור ומפורסמים גם בפורטלים פיננסיים, כמו זה של “אלפא – פורטל כלכלה, נדל״ן ועסקים”, מראים עקביות בביצועים ומחזקים את ההבנה שקרן השתלמות אינה רק חיסכון עם יתרונות מס, אלא גם כלי השקעה אפקטיבי.
אף על פי שהדגש הוא על אי פדיון הקרן והשארת הכסף לצבירת רווחים לטווח ארוך, חשוב להכיר את מגוון הצרכים אליהם יכולה קרן ההשתלמות להתאים, במידה והחלטה על פדיון אכן מתקבלת (לאחר שש שנים כמובן, ובשקלול יתרונות המס). למרות זאת, יש לראות בתרחישים אלו כמצבים שבהם היתרון הטמון בפטור ממס אינו מנוצל במלואו, ולרוב עדיף לחפש פתרונות מימון אחרים.
בכל אחד מהתרחישים הללו, ההחלטה למשוך את הכסף צריכה להתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה של כל האלטרנטיבות, ובייעוץ פיננסי מקצועי. ברוב המקרים, פתרונות מימון אחרים, כמו הלוואות בתנאים נוחים, עשויים להיות עדיפים על פני ויתור על היתרון הייחודי של קרן ההשתלמות.
השוק הפיננסי הישראלי מציע מגוון רחב של אפיקי השקעה וחיסכון, וחשוב להבין את מקומה של קרן ההשתלמות ביניהם. אפיקים כמו קופת גמל להשקעה, פוליסות חיסכון ותיקי השקעות מנוהלים מציעים גם הם יתרונות שונים, אך אף אחד מהם לא מתקרב לסט ההטבות המשולב שמציעה קרן ההשתלמות:
בראייה כוללת, נראה שקרן ההשתלמות היא היחידה שמצליחה לשלב בין מספר יתרונות קריטיים: הטבה משמעותית של המעסיק (לשכירים), פטור מלא ממס רווחי הון, גמישות במשיכה לאחר תקופה סבירה, ומגוון רחב של מסלולי השקעה. השילוב הזה הוא שהופך אותה ל”מתנה” כה יקרה וליצוקת חוזק במערך הפיננסי האישי.
כמו כל כלי פיננסי, גם לקרן ההשתלמות יש מגבלות. החשובה שבהן היא תקרת ההפקדה המוטבת במס. בעוד שניתן להפקיד לקרן השתלמות סכומים גבוהים יותר, ההטבות במס (הן הניכוי לעצמאים והן הפטור ממס רווחי הון לשכירים) מוגבלות לתקרה שנקבעת בחוק. נכון לשנים האחרונות, תקרת השכר לפטור ממס רווחי הון עבור שכירים עומדת על כ-15,712 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת), ועבור עצמאים, שיעור ההפקדה המוטב הוא 4.5% מההכנסה עד תקרה של כ-293 אלף ש”ח לשנה. סכומים המופקדים מעבר לתקרה זו אינם נהנים מפטור ממס רווחי הון והם עלולים להיות חייבים במס, ובכך לאבד את היתרון המרכזי של הקרן.
מגבלה נוספת, אם כי קטנה יותר, נוגעת למספר קרנות ההשתלמות שניתן לנהל במקביל. אמנם אין מניעה לפתוח מספר קרנות השתלמות אצל מעסיקים שונים או עבור סטטוסים שונים (שכיר ועצמאי), אך יש לזכור שתקרות ההפקדה חלות על מכלול ההפקדות ולא על כל קרן בנפרד. כלומר, לא ניתן להכפיל את יתרון המס באמצעות פתיחת קרנות רבות. כמו כן, חשוב לזכור כי ההחלטה על פתיחת קרן השתלמות ועל גובה ההפקדות אליה צריכה להתאים למצב הפיננסי האישי ולסדר העדיפויות הכלכלי של כל אחד.
היתרונות המובהקים של קרן ההשתלמות מעלים לעיתים תהיות בנוגע לעתידה. האם המדינה תמשיך להעניק הטבה כה נדיבה, שעלותה לקופת המדינה אינה מבוטלת? לאורך השנים היו לא מעט דיונים והצעות לשינוי מבנה קרנות ההשתלמות, בין אם צמצום ההטבות, הגבלת הוותק, או אף ביטולן לחלוטין. עם זאת, עד היום, קרן ההשתלמות שרדה את כל הניסיונות לכרסם ביתרונותיה, והיא נותרה כמעט ללא שינוי מהותי.
הסיבה לכך כפולה: ראשית, מדובר בהטבה שהפכה לחלק אינטגרלי מתנאי השכר וההסכמים הקיבוציים במשק הישראלי, וכל ניסיון לשנותה נתקל בהתנגדות חזקה מצד ארגוני העובדים והמעסיקים. שנית, למרות עלותה, קרן ההשתלמות משמשת כמכשיר חשוב לעידוד חיסכון ארוך טווח, ובכך מסייעת לייצב את המשק ולצמצם את הנטל על מערכת הפנסיה הממשלתית בעתיד. אף על פי כן, מומלץ להישאר מעודכנים בשינויי חקיקה פוטנציאליים, שכן בתחום הפיננסי, תמיד ייתכנו הפתעות. לכן, חשוב לעקוב אחר הפרסומים הכלכליים ולהתייעץ עם אנשי מקצוע.
בסופו של דבר, קרן ההשתלמות היא הרבה יותר מסתם חיסכון. זוהי מתנה פיננסית שהמדינה מעניקה, הטבה שיש לנצל בחוכמה ובאחריות. הפטור ממס רווחי הון, בשילוב עם גמישות מסוימת לאחר שש שנים, ממקם אותה בראש רשימת מכשירי ההשקעה האטרקטיביים ביותר בישראל. הכלל המנחה, לפיו “אסור לפדות אותה”, אינו קלישאה, אלא תובנה פיננסית עמוקה הנוגעת למחיר ההזדמנות האדיר הכרוך בוויתור על כלי בעל פוטנציאל צמיחה כה גבוה.
ניהול נכון של קרן ההשתלמות דורש תכנון אסטרטגי, התאמה למצב הפיננסי האישי, ובחירה מושכלת של מסלול ההשקעה. עבור שכירים, זוהי הטבה שרוב המעסיקים מציעים, ואי-ניצולה כמוה כוויתור על חלק משכרם. עבור עצמאים, זוהי הזדמנות ליצור לעצמם חיסכון ארוך טווח בתנאים מיטיבים. לכן, לפני קבלת כל החלטה הנוגעת לקרן ההשתלמות – בין אם בחירת מסלול, העברה בין קרנות, או משיכה – מומלץ בחום להתייעץ עם יועץ פנסיוני או יועץ השקעות מוסמך. רק באמצעות ליווי מקצועי ובחינה מעמיקה של כלל הנתונים, ניתן למקסם את התועלת מהכלי הפיננסי הייחודי הזה ולשמור על “המתנה האחרונה מהמדינה” כנכס משמעותי לטווח ארוך.
עידו ל׳






