כשהפחד לא מתפזר שווה בשווה: מה מספרים יחד הנפילות בבורסות, הזהב והזינוק בטאואר

מי שניסה בימים האחרונים למצוא בשוק תגובה מסודרת קיבל תמונה הרבה פחות נקייה. הבורסות באסיה ובאירופה ירדו בחדות, הנפט טיפס, ואילו הזהב, שבדרך כלל נהנה מתקופות של עצבנות, דווקא נחלש בולטות. ובתוך כל זה, מניה כמו טאואר הלכה בכיוון אחר, בעקבות התפתחויות עסקיות משלה. זה לא פרט שולי. זו המחשה לכך שברגעי לחץ השוק לא פועל לפי נוסחה אחת, אלא דרך כמה כוחות שפועלים במקביל, לא פעם גם בכיוונים מנוגדים.

לא עצם הירידה במדדים היא העניין המרכזי. ירידות חדות הן חלק מהשוק. השאלה המעניינת יותר היא למה נכסים שבדרך כלל נעים יחד בזמן משבר, התנהגו הפעם אחרת. כשמניות יורדות, הנפט עולה והזהב נחלש, מתקבלת תמונה מורכבת יותר מסיפור פשוט של פחד. יש כאן שילוב של חשש גיאו-פוליטי, לחצי נזילות, שינוי בציפיות לריבית וגלי מימושים שמזינים זה את זה.

המקלט שלא התנהג כמו מקלט

הירידה בזהב בלטה במיוחד, בעיקר משום שהיא סותרת אינטואיציה ותיקה. במשך שנים הזהב נתפס כאחד היעדים הראשונים לכסף שמחפש מחסה כשמופיעות כותרות מדאיגות. הפעם, לפחות בטווח המיידי, קרה ההפך. הסבר אפשרי הוא שברגע שהלחץ בשוק מתחדד, משקיעים לא תמיד עוברים באופן מסודר ל”נכסי ביטחון”. לעתים הם פשוט מוכרים את מה שניתן למכור, גם אם מדובר בנכסים שנחשבים על הנייר דפנסיביים יותר, כדי לכסות הפסדים במקומות אחרים או להגדיל רכיב מזומן.

לכך מצטרפת גם שכבת מאקרו. אם העלייה בנפט מחזקת את ההערכה שהאינפלציה תישאר עקשנית יותר, חלק מהשחקנים עשויים להסיק שלבנקים המרכזיים יהיה קשה יותר לעבור במהירות להקלה. בסביבה כזו, ריבית גבוהה יחסית אינה בהכרח נוחה לזהב, שאינו מייצר תזרים כמו אג”ח ואינו מחלק דיבידנד כמו חלק מהמניות. לכן גם בתקופה של אי ודאות, הזהב לא חייב לעלות באופן אוטומטי.

במילים פשוטות, מי שמנסה לקרוא את השוק דרך הנוסחה “פחד שווה זהב” עלול להחמיץ את העיקר. לפעמים הצעד הראשון של הפחד הוא חיפוש נזילות, ורק אחר כך חיפוש מקלט.

למה הנפט דווקא עלה

כאן התמונה הייתה יחסית ברורה. כשמתיחות אזורית נוגעת, אפילו בעקיפין, בנתיבי שינוע או באספקת אנרגיה, השוק מוסיף למחיר פרמיית סיכון. הוא לא ממתין בהכרח לפגיעה ממשית בהפקה. די בחשש לשיבוש אפשרי כדי לדחוף את מחיר החבית כלפי מעלה. העובדה שהנפט עלה באופן מתון יחסית, בעוד שבשוקי המניות נרשמה עצבנות חריפה יותר, מלמדת שהשוק עדיין לא מתמחר תרחיש קיצון מלא, אבל בהחלט מוסיף שכבת זהירות.

עבור משקיעים, זו נקודה חשובה. נפט יקר יותר אינו נוגע רק לחברות אנרגיה. הוא משפיע על ציפיות האינפלציה, על עלויות הובלה, על הרווחיות של חברות תעשייתיות וגם על הצריכה הפרטית. לכן תנועה במחיר הנפט יכולה לחלחל במהירות למגזרים רחבים, גם כשהם רחוקים לכאורה מסקטור האנרגיה.

המדדים נחלשו, אבל לא כל המניות סיפרו את אותו סיפור

הירידות החדות במדדים באסיה ובאירופה שיקפו תגובת סיכון רחבה. כשמדדים מרכזיים נחתכים, השוק נוטה קודם כול לצמצם חשיפה, ורק אחר כך לעבור לבחינה מדוקדקת של כל חברה. לכן בימים כאלה קל לקבל רושם ש”הכול יורד”. אבל זה נכון רק חלקית.

במקביל לירידות הרחבות, היו מניות שהצליחו לייצר דינמיקה אחרת. טאואר היא דוגמה בולטת. העלייה החדה במניה בשבוע שעבר נקשרה לשני אירועים שהגיעו מארה”ב, ובאותו זמן החברה גם דיווחה על תוצאות חזקות, עם הכנסות שיא ושיפור משמעותי ברווח. זה לא מבטל את הטון השלילי בשוק, אבל כן מדגיש נקודה בסיסית: גם בתקופה תנודתית, חדשות תפעוליות ועסקיות יכולות להוביל לתמחור שונה מאוד מזה של המדד הרחב.

כדאי להישאר זהירים עם המסקנות. מניה אחת שעולה בזמן סערה אינה הוכחה לכך שהשוק התייצב, וגם לא בהכרח סימן למגמה חדשה. ובכל זאת, היא מזכירה שהמאקרו אמנם לוחץ על כולם, אבל המיקרו עדיין משפיע על השאלה מי יספוג יותר ומי יקבל מעט מרחב תמרון.

מה השתנה בהתנהגות המשקיעים

אם יש שינוי מרכזי, הוא כנראה נמצא בסדר הפעולות. בעבר היה קל יותר לזהות תבנית קלאסית: יציאה ממניות, מעבר לנכסי מקלט, המתנה. כיום, בסביבה שבה אלגוריתמים, קרנות סל, מסחר ממונף ורגישות גבוהה לריבית פועלים בו זמנית, התגובה נעשתה הרבה פחות ליניארית. לא פעם רואים קודם מכירה רוחבית, ורק בשלב מאוחר יותר מתחילה ההבחנה בין סקטורים, בין חברות ובין נכסים שנתפסים כמחסה.

גם העובדה שהזהב ירד לאורך כמה ימי מסחר רצופים מרמזת שלא מדובר רק בתנודה רגעית של כמה שעות. ייתכן שהשוק בוחן מחדש את היחסים בין נכסי סיכון לנכסי מקלט, לפחות תחת שילוב מסוים של אי ודאות ביטחונית ולחצי אינפלציה. זה לא אומר שהזהב איבד את מעמדו, אלא שהתגובה אליו נעשתה פחות אוטומטית.

שלוש מסקנות זהירות מהימים האחרונים

• הקשר בין פחד לבין זרימת הכסף אינו אחיד. אירוע גיאו-פוליטי יכול להעלות את הנפט, להפיל מניות ובאותו זמן ללחוץ גם על הזהב.

• בסביבה תנודתית, נזילות ותמחור ריבית חשובים כמעט כמו הכותרות עצמן. לפעמים אפילו יותר.

• גם ביום אדום, חברה עם חדשות עסקיות משמעותיות עשויה להתנהג אחרת מהמדד הרחב. זה לא מבטל את הסיכון, אבל בהחלט מסבך את התמונה.

מה כדאי לקרוא נכון בתוך הרעש

הפיתוי בימים כאלה ברור: לבחור סיפור אחד, מסודר ונוח לעיכול. המשקיעים בפאניקה, הכסף בורח, המקלטים עולים. אלא שההתנהגות האחרונה של השוק מצביעה על משהו אחר. הוא לא נע לפי תסריט פשוט, אלא מתוך חיכוך בין כמה מנגנונים. גיאו-פוליטיקה דוחפת את הנפט, הריבית מכבידה על נכסים מסוימים, מימושים כופים מכירות גם במקומות שלא ציפו להן, וחברות עם חדשות חזקות עדיין מסוגלות לבלוט מעל הרעש.

מכאן נובעת גם מסקנה פרקטית יותר עבור מי שעוקב אחרי השוק, גם בלי לפעול מיד: לא מספיק להסתכל רק על הכיוון של המדד הראשי או על תנועה של נכס מקלט אחד. בימים כאלה צריך לבחון את החבילה כולה. איך מתנהגים מניות, סחורות, תשואות וציפיות אינפלציה כשהם נעים יחד. רק כך אפשר להתחיל להבין אם מדובר באירוע של פחד טהור, במחסור בנזילות, או בשילוב של השניים.

אולי זה הסיפור המרכזי של השבוע. לא רק הירידות עצמן, אלא הדרך שבה השוק הזכיר עד כמה נעשה מורכב יותר. משקיעים כבר לא נעים בהכרח לאותו מקום ובאותה מהירות. הכסף עדיין מחפש הגנה, אבל עושה את זה במסלולים פחות צפויים. מי שנשאר צמוד לכללים הישנים עשוי לגלות שהם לא נעלמו, אבל היום הם פועלים עם הרבה יותר הסתייגויות.

המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ ביטוחי, שיווק פנסיוני או המלצה לפעולה. לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הנתונים האישיים ולקבל ייעוץ מתאים.