למה איום על מצר הורמוז מטלטל את השווקים עוד לפני שנחסם בפועל

השווקים לא ממתינים לחסימה בפועל של מצר הורמוז כדי להילאות עצבניים. די באיום שנשמע אמין, או אפילו כזה שעלול לשבש את התנועה הימית באזור, כדי להזיז מחירים בתוך זמן קצר. זה גם מה שנרשם בימים האחרונים: מניות נחלשו באירופה, החוזים בוול סטריט ירדו, הנפט חזר לעלות מעל רף פסיכולוגי בולט, ובתל אביב דווקא מניות האנרגיה בלטו לחיוב בזמן שהמדדים הרחבים נחלשו.

מאחורי התגובה הזו עומדת עובדה בסיסית, אבל מכרעת: מצר הורמוז אינו עוד נתיב ימי. זהו צוואר בקבוק שדרכו עובר נתח גדול משוק הנפט העולמי. כשאיראן מאותתת על רצון להדק שליטה במעבר, או כשעולות הערכות על מצור ימי, השוק לא מתמקד רק בשאלה אם זה יקרה מחר בבוקר. הוא מנסה כבר עכשיו לתמחר אפשרות של סחר יקר יותר, איטי יותר ומסוכן יותר.

לא רק הנפט עולה, גם פרמיית הסיכון

מחירי הנפט טיפסו בחדות אחרי פרק זמן קצר שבו נדמה היה שהמתח מעט נרגע. זו לא בהכרח תנועה טכנית. העלייה משקפת את מה שבשווקים מכנים פרמיית סיכון: תוספת למחיר שנובעת מחשש, לא רק ממחסור ממשי. במקרה הזה, החשש רחב: פגיעה בנתיבי שיט, עיכובים באספקה, התייקרות של ביטוח ימי, ואפשרות שהעימות יזלוג גם למדינות נוספות במפרץ.

לפרמיית סיכון כזו יש השפעה רחבה הרבה יותר מתעשיית האנרגיה. נפט יקר יותר מחלחל בהדרגה להובלה, לתעופה, לייצור, לחקלאות ולמחירים לצרכן. גם אם ההתייקרות לא מגיעה במלואה למדף, עצם חזרת אי הוודאות מקשה על הבנקים המרכזיים. אחרי תקופה שבה חלק מהכלכלות ניסו להאמין שהאינפלציה מתכנסת, זעזוע אנרגטי נוסף מחזיר לקדמת הבמה את אותה דילמה מוכרת: לתמוך בצמיחה באמצעות הקלה, או להישאר זהירים נוכח לחץ מחודש מכיוון מחירי האנרגיה.

למה הבורסות נחלשות אם מדובר לכאורה באירוע אזורי

התגובה באירופה ובחוזים בארה”ב מבהירה שהמשקיעים לא רואים בעימות עניין מקומי של המזרח התיכון בלבד. מבחינתם, זהו אירוע גלובלי מובהק. מצר הורמוז משפיע על סחורות, על לוגיסטיקה, על תמחור סיכונים ביטחוניים וגם על מצב הרוח בשווקים. כשיש איום על נתיב קריטי, הנזק הפוטנציאלי אינו נשאר בתחום אחד, אלא מתפזר בין ענפים רבים.

יש גם סיבה נוספת לרגישות. שוקי ההון מגיבים בעוצמה דווקא במצבים שבהם קשה להגדיר את גבולות האירוע. אילו היה מדובר בהפרעה קצרה וברורה, ייתכן שהתגובה הייתה מתונה יותר. אבל כשברקע יש איומים מצד איראן, דיבורים על סגר ימי, אפשרות לתקיפות נוספות ומעורבות של מעצמות וצבאות זרים, קשה לבנות תרחיש מסודר. במקום תמונה ברורה מתקבל טווח רחב של תוצאות אפשריות, והשווקים נוטים להגיב לא טוב למצב כזה.

למה דווקא מניות הנפט והגז עולות

בתל אביב התקבלה תמונה כמעט הפוכה מזו של המדדים הרחבים. בזמן שמניות רבות ירדו, מניות הקשורות לנפט, לגז ולזיקוק הפגינו חוזק יחסי. זה לא חריג. כשהחבית מתייקרת, המשקיעים מניחים שלפחות חלק מחברות האנרגיה עשויות ליהנות מהכנסות גבוהות יותר, או מסביבה עסקית תומכת יותר. כמובן, הכול תלוי במבנה העלויות, בחוזים ובחשיפה של כל חברה.

ועדיין, כדאי להיזהר מהכללות. לא כל חברה שפועלת בתחום האנרגיה נהנית באותה מידה, ולא כל עלייה בנפט מחלחלת באופן דומה לדוחות. יש פערים בין מפיקות, חברות חיפוש, מזקקות, חברות תשתית ושותפויות גז. ובכל זאת, ברמת הסקטור, ההיגיון של השוק די ברור: אם הסיכון הגיאופוליטי מעלה את מחיר הסחורה, מי שקשור אליה עשוי להיתפס כהגנה חלקית בזמן של לחץ.

הבעיה אינה יום אחד של תנודתיות

יום מסחר של ירידות, חד ככל שיהיה, עדיין לא אומר הרבה על מצב הכלכלה העולמית. הדאגה האמיתית מתחילה אם האירוע הופך מגל חד למצב מתמשך. הלם קצר השוק יודע לעכל. תקופה ממושכת של עלויות אנרגיה גבוהות, שיבושי סחר ואי ודאות ביטחונית כבר קשה הרבה יותר לנהל. בשלב הזה הנזק אינו נשאר על מסכי המסחר, אלא מתחיל לחלחל לכלכלה הריאלית.

עסקים משלמים יותר על הובלה ועל ביטוח. צרכנים פוגשים עליות מחירים בתחומים עקיפים. חברות דוחות השקעות מפני שקשה להעריך עלויות קדימה. הבנקים המרכזיים מהססים. ממשלות נאלצות לפעמים לבחור בין תמיכה בפעילות הכלכלית לבין ניסיון לרסן אינפלציה. במילים פשוטות, גם בלי זינוק קיצוני במיוחד בנפט, עצם התקבעות הסיכון משנה התנהגות כלכלית.

מה השווקים בודקים עכשיו

בימים הקרובים תשומת הלב תהיה פחות על הצהרות כלליות, ויותר על סימנים מעשיים. האם יש שיבוש ממשי בתנועת האניות. האם חברות ספנות וביטוח מעלות מחירים או משנות מסלולים. האם מדינות מערביות מגבירות נוכחות ימית למטרות הרתעה בלבד, או מתקרבות לעימות תפעולי רחב יותר. וגם: האם מדינות האזור מצליחות למנוע גלישה של האירוע לנמלים ולמתקנים נוספים.

מבחינת השווקים, יש פער גדול בין איום שנועד בעיקר לייצר לחץ מדיני לבין מהלך שמתחיל ליצור פקק ממשי בזרימת הסחורות. העלייה האחרונה בנפט מרמזת שהמשקיעים כבר נותנים משקל גם לאפשרות השנייה, אך עדיין לא מתמחרים תרחיש קיצון מלא. ייתכן שזו הסיבה לתמונה המעורבת שנראית כעת: לחץ במניות, עלייה חדה באנרגיה, אבל לא בהלה פיננסית כוללת.

הסימנים שכדאי לעקוב אחריהם

• תמחור הנפט בימים הקרובים, ולא רק התגובה הראשונית
• עלות הביטוח הימי לאניות באזור המפרץ
• הודעות של ציים מערביים על ליווי או הגנה על נתיבי שיט
• התגובה של בנקים מרכזיים לשינוי בסביבת האינפלציה
• הפער בין ביצועי סקטור האנרגיה לבין המדדים הרחבים

ומה זה אומר על הכלכלה העולמית

האירוע הנוכחי מזכיר אמת ותיקה שהעולם נוטה לעיתים להדחיק: גם בעידן של טכנולוגיה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים, הכלכלה הגלובלית עדיין נשענת במידה רבה על מעברים פיזיים, על דלק ועל יציבות גיאופוליטית בסיסית. כשאחד המעברים הרגישים בעולם חוזר לכותרות, קשה מאוד לתחום את ההשפעה לסקטור אחד או למדינה אחת.

לכן התגובה הנוכחית של השווקים נשמעת הגיונית יותר מכפי שהיא אולי נראית במבט ראשון. לא משום שמישהו יודע במקרים רבים מה יקרה, אלא דווקא מפני שאיש אינו יודע. וברגעים כאלה, הדבר הראשון שמתייקר הוא עצם הסיכון. הנפט מגיב לזה במהירות. המניות מתמחרות את זה בזהירות. והכלכלה העולמית מקבלת עוד תזכורת לכך שגם בלי מחסור ממשי, עצם האיום על הזרימה מסוגל לשנות את התמונה.

המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ ביטוחי, שיווק פנסיוני או המלצה לפעולה. לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הנתונים האישיים ולקבל ייעוץ מתאים.