
יוון, מדינת האיים הכחולים וההיסטוריה העשירה, הייתה במשך שנים רבות סמל למשבר כלכלי עמוק, לחדלות פירעון קרובה ולתהפוכות חברתיות קשות. התמונה שעלתה בתקשורת העולמית הייתה של מדינה עייפה, מדשדשת תחת עול חובותיה ונתונה לדיקטטורה כלכלית של מוסדות אירופה. אולם, מי שהתבונן מקרוב בשנים האחרונות, יכול היה להבחין בתהליכי התאוששות שקטים אך עקביים, ששינו את פני הכלכלה היוונית מן הקצה אל הקצה. כיום, קיימת תחושה גוברת של אופטימיות זהירה, ואף נחושה, בשוק, בעיקר בקרב גורמים שפועלים בשטח ומכירים היטב את נימיו.
אחד הגורמים הבולטים הללו הוא חברת Harmony, שפעילותה המעמיקה בשוק היווני, בייחוד בתחומי הנדל”ן וההשקעות, מאפשרת לה פרספקטיבה ייחודית. מנהליה, שראו את יוון מתחתית הבור, מתארים כיום תמונה ורודה למדי, המבוססת על נתונים כלכליים מוצקים, מגמות שוק ברורות ורוח יזמית מחודשת. הם אינם חוששים להסתכל שנתיים קדימה, ואף להרחיק ראות מעבר לכך, ולשרטט תרחיש אופטימי במיוחד. השאלה המתבקשת היא, כמובן, מה עומד מאחורי האופטימיות הזו, והאם היא נטועה בקרקע המציאות, או שמא מדובר בהתלהבות יתר? בחינה מעמיקה של המצב ביוון מציעה תשובה מורכבת אך משכנעת.
מסעה של יוון ממעמד של “PIGS” (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד) – כינוי מעליב למדינות בעלות כלכלות חלשות באירופה – למדינה שהבנקים שלה נהנים כעת משדרוגי דירוג אשראי, הוא סיפור של שיקום עקבי. בעשור שחלף מאז שיא המשבר, יוון עברה רפורמות כואבות אך הכרחיות. היא צמצמה באופן דרמטי את הגירעון התקציבי שלה, יישמה תוכניות הפרטה רחבות היקף, והצליחה להחזיר לעצמה את אמון המשקיעים הבינלאומיים. התוצאות ניכרות: הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) בשנים האחרונות מרשימה, האבטלה נמצאת במגמת ירידה מתמדת, ודירוגי האשראי של המדינה שודרגו, מה שמקל על גיוס הון בשווקים הבינלאומיים.
האיחוד האירופי, שבעבר נתפס כרודף וכנושה קשוח, הפך לשותף מרכזי בתהליך ההתאוששות. כספי תוכנית ההתאוששות של האיחוד האירופי (NextGenerationEU) זורמים למדינה ומאפשרים השקעות עתק בתשתיות, במעבר לאנרגיה ירוקה ובדיגיטציה. זוהי רוח גבית משמעותית, המאפשרת לממשלה היוונית להניע פרויקטים אסטרטגיים ולתמוך במגזרים חדשניים. הממשלה הנוכחית, בראשות מיצוטאקיס, הציגה גישה פרו-עסקית מובהקת, הממוקדת במשיכת השקעות זרות ובייעול הבירוקרטיה, מה שתורם לאווירה כלכלית חיובית עוד יותר.
אחד הסימנים הבולטים ביותר להתחזקות אמון המשקיעים ביוון הוא הגידול המשמעותי בהשקעות זרות ישירות (FDI). חברות בינלאומיות גדולות, מפייסבוק (מטא) ועד מיקרוסופט, לצד קרנות השקעה מהמובילות בעולם, זיהו את הפוטנציאל הטמון בשוק היווני והחלו להזרים הון משמעותי לפרויקטים שונים. ההשקעות הללו אינן מתמקדות רק בנדל”ן, אלא גם בטכנולוגיה, באנרגיה מתחדשת, בתיירות ובשירותים פיננסיים. הן מביאות עמן לא רק הון, אלא גם ידע, חדשנות ושיטות ניהול מתקדמות, שתורמות לשדרוג כולל של הכלכלה.
השפעת ההשקעות הללו מחלחלת לכל שכבות המשק. היא יוצרת מקומות עבודה חדשים, מגדילה את ההכנסה הפנויה של משקי הבית, ומעודדת את הצריכה המקומית. יתרה מכך, היא מסייעת בבניית תשתית כלכלית מודרנית ובת קיימא, כזו שאינה תלויה רק במגזרים מסורתיים. עבור מנהלי Harmony, זרימת ההון הזרה היא אינדיקטור מובהק לא רק לאמון חיצוני, אלא גם לפוטנציאל צמיחה ארוך טווח, המשתקף גם בביקושים עתידיים בתחום הנדל”ן.
כמובן, אי אפשר לדבר על יוון ועל אופטימיות מבלי להתייחס לשוק הנדל”ן שלה, שהיה ועודנו אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים. שוק זה עבר מהפך דרמטי בשנים האחרונות. בתקופת המשבר, מחירי הנדל”ן צנחו בעשרות אחוזים, הותירו בניינים רבים ריקים ומגרשים ללא דורש. כיום, התמונה שונה לחלוטין. הביקוש עולה על ההיצע ברוב הערים המרכזיות ובאיי התיירות הפופולריים, והמחירים נמצאים במגמת עלייה מתמדת.
הביקוש מגיע מכמה כיוונים: ראשית, משקיעים זרים המחפשים הזדמנויות תשואה גבוהה יותר מאשר בשווקים רוויים במערב אירופה. תוכנית “ויזת הזהב” של יוון, המציעה תושבות בתמורה להשקעה בנדל”ן, הייתה קטליזטור משמעותי לכך, אם כי לאחרונה עודכנו התנאים והועלה סף ההשקעה. שנית, תיירות הפורחת בקצב מסחרר מזינה את שוק הדירות להשכרה לטווח קצר (כמו Airbnb), הן לטובת משקיעים והן לטובת יזמים המפתחים מלונות בוטיק ומתחמי אירוח יוקרתיים. שלישית, וזהו נתון חשוב לא פחות, הביקוש המקומי מתעורר לחיים. עם ירידת האבטלה ועליית השכר, יוונים רבים חוזרים לשוק הדיור, בין אם לרכישת דירה ראשונה ובין אם לשדרוג מגורים. גם “נוודים דיגיטליים” ואנשי מקצוע מחו”ל, שגילו את קסמיה של יוון, מצטרפים למעגל השוכרים והרוכשים.
מנהלי Harmony מצביעים על מגזרים ספציפיים כבעלי פוטנציאל צמיחה גבוה. באתונה, ההתחדשות העירונית באזורים כמו קולונאקי, פגראטי, ויקולי וכמובן האזור סביב האקרופוליס, היא מורגשת. ההשקעות מופנות לבניינים היסטוריים שעוברים שיפוץ וחידוש, ומוצעים למכירה או להשכרה במחירים גבוהים משמעותית. גם סלוניקי, העיר השנייה בגודלה, רואה התפתחות משמעותית, בעיקר בשל מיקומה האסטרטגי כצומת מסחרי אזורי. באיים, הביקוש לנכסי יוקרה ולפרויקטים ייחודיים שומר על יציבות ואף מתחזק, כאשר משקיעים מחפשים נכסים בעלי ערך מוסף, המסוגלים לייצר הכנסה יציבה מאירוח תיירים.
מעבר לכך, ניכרת התעוררות גם בשוק המשרדים והמסחר, במיוחד באתונה, היכן שחברות בינלאומיות חדשות פותחות משרדים. בנייני משרדים מודרניים ויעילים אנרגטית הופכים למבוקשים, ומצביעים על צורך אמיתי של השוק העסקי. גם מגזר הלוגיסטיקה, הנהנה מהשקעות ענק בנמלים (כמו פיראוס) ובמרכזים לוגיסטיים, רואה צמיחה מרשימה, המשקפת את הפיכתה של יוון למרכז תחבורה ואחסון אזורי.
אין דרך להפריז בחשיבותו של ענף התיירות לכלכלה היוונית. לאחר שנתיים של מגבלות קורונה, התיירות חזרה לפרוח באופן חסר תקדים, ושברה שיאים היסטוריים ב-2023. מיליוני תיירים פוקדים את חופיה שטופי השמש, את אתריה ההיסטוריים ואת הערים התוססות. התיירות אינה רק מקור הכנסה ישיר, אלא מנוע עצום המניע תעשיות רבות אחרות: מלונאות, מסעדנות, תחבורה, קמעונאות, בנייה ותשתיות.
הצמיחה בתיירות דוחפת את ההשקעות בנדל”ן תיירותי, הן בהקמת מלונות חדשים והן בשיפוץ והרחבת קיימים. ישנה גם עלייה בביקוש לנכסים להשכרה לטווח קצר, כפי שצוין, אך גם בפיתוח מתחמי נופש ודירות יוקרה המיועדים למכירה למשקיעים ותיירים אמידים. מנהלי Harmony רואים בתיירות עוגן חזק, המבטיח יציבות וצמיחה לשנים קדימה, אך הם גם מודעים לצורך לגוון את מקורות ההכנסה ולהשקיע בתשתיות ובשירותים שיבטיחו תיירות בת קיימא ואיכותית, ולא רק כמותית.
הם מציינים כי מעבר ליעדים המוכרים כמו מיקונוס, סנטוריני וכרתים, ישנה התפתחות ניכרת ביעדים “מתפתחים” כמו קלמטה, קורפו, והאיים הספוראדיים, המושכים תיירות נישה ומציעים הזדמנויות השקעה חדשות. הפורטל “אלפא – פורטל כלכלה, נדל״ן ועסקים” מרבה לפרסם ניתוחים על אזורים אלה ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהם.
בשנים האחרונות, הממשלה היוונית השקיעה מאמצים רבים בשיפור הסביבה העסקית והרגולטורית. הפרויקטים לדיגיטציה של השירותים הציבוריים מקלים על הקמת עסקים, קבלת אישורים וביצוע עסקאות נדל”ן. חוקי תכנון ובנייה עברו רפורמות שנועדו לפשט תהליכים ולעודד השקעות, אם כי עדיין ישנם אתגרים בירוקרטיים.
מנהלי Harmony מצביעים על חשיבות היציבות הפוליטית. הממשלה הנוכחית זוכה לאמון הציבור, וקיימת הסכמה רחבה יחסית לגבי הצורך ברפורמות כלכליות, מה שמספק ודאות רגולטורית למשקיעים. החזון הוא להפוך את יוון למוקד משיכה לא רק לתיירות, אלא גם לחברות טכנולוגיה, למרכזי מחקר ופיתוח, ולמרכזים לוגיסטיים, ובכך ליצור כלכלה מגוונת וגמישה יותר.
עם זאת, יש לציין כי גם בתחום הרגולציה קיימים עדיין מכשולים. תהליכי רישום נכסים, לדוגמה, יכולים להיות מורכבים וארוכים. הצורך בשקיפות רבה יותר ובהמשך ייעול תהליכים הוא הכרחי כדי לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי ולשפר את היעילות בשוק הנדל”ן בפרט.
האופטימיות של מנהלי Harmony אינה מבוססת על תקוות שווא, אלא על ניתוח מעמיק של מגמות שטח, לצד היכרות אישית עם השחקנים המרכזיים בשוק. הם מזהים מספר גורמים ספציפיים שמחזקים את השקפתם לגבי השנתיים הקרובות ומעבר להן:
ראשית, הם רואים את התבססות מעמד הביניים היווני ככוח קנייה הולך וגובר. לאחר שנים של קשיים, משקי בית רבים מתייצבים, וחלקם אף נהנים משיפור ניכר ברמת החיים. הדבר מתבטא לא רק בביקוש לדיור, אלא גם בצריכה כללית ובשיפור הסנטימנט הצרכני. שנית, הם מצביעים על מעבר הולך וגובר לשימוש באנרגיות מתחדשות ופרויקטים ירוקים. יוון נהנית משמש מרובה ומרוחות חזקות, מה שהופך אותה למועמדת מצוינת להשקעות באנרגיה סולארית ורוח. הדבר מושך אליו משקיעים בינלאומיים מתחום הקלינטק, ומייצר הזדמנויות השקעה חדשות בנדל”ן עבור חוות סולאריות, מתקני אגירה ותשתיות קשורות.
שלישית, ההתחברות ההולכת וגוברת של יוון למרכז הפיננסי האירופי. הריביות הנמוכות יחסית ביוון, יחד עם הגישה להון בנקאי אירופי, מאפשרות מימון נוח לפרויקטים בקנה מידה גדול. הכלכלה היוונית הפכה להיות יציבה מספיק כדי למשוך חוב זול יחסית, מה שמגביר את כדאיות ההשקעה בפרויקטים הדורשים מימון חיצוני. בעיני Harmony, כל אלה אינם אירועים נקודתיים, אלא מגמות ארוכות טווח, המצביעות על שינוי מהותי במבנה הכלכלה היוונית, כזה שיוכל להתמודד טוב יותר עם תנודות עתידיות בשוק העולמי.
אף על פי האופטימיות המוצדקת, חשוב לזכור ששום כלכלה אינה חסינה בפני אתגרים וסיכונים. גם יוון, בדרכה לצמיחה, ניצבת בפני מכשולים פוטנציאליים.
אחד האתגרים הגדולים הוא האינפלציה הגלובלית. עליית מחירי האנרגיה וחומרי הגלם יכולה להשפיע על עלויות הבנייה, לייקר את מחירי הנכסים ולפגוע בכוח הקנייה של הציבור. גם העלאות הריבית על ידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם עלולות להשפיע על זמינות ועלות המימון, ולהאט את קצב ההשקעות.
סיכון נוסף טמון בחשיפה הגבוהה של הכלכלה היוונית לענף התיירות. בעודו עוגן יציב, כל משבר עולמי, בין אם בריאותי, כלכלי או גיאופוליטי, שפוגע בתנועת התיירים, עלול לערער את היציבות הכלכלית. לפיכך, הצורך לגוון את מקורות ההכנסה הלאומיים הוא קריטי. מנהלי Harmony מודעים לסיכון זה, ולכן הם מצביעים על חשיבות ההשקעה במגזרים נוספים כמו טכנולוגיה, אנרגיה ותעשייה.
גם המצב הגיאופוליטי באזור מזרח הים התיכון יכול להוות גורם חוסר וודאות. יחסיה המתוחים של יוון עם טורקיה, למשל, מחייבים זהירות ותשומת לב. לבסוף, ישנו גם האתגר הדמוגרפי. כמו רבות ממדינות אירופה, יוון מתמודדת עם אוכלוסייה מזדקנת ושיעורי ילודה נמוכים, מה שעלול להוביל למחסור בכוח אדם בעתיד ולפגוע בכושר הייצור.
התחזית של מנהלי Harmony, אם כן, נראית מבוססת היטב, אך ניתנת בזהירות ובמודעות לסיכונים. השנתיים הקרובות צפויות להמשיך מגמות חיוביות רבות שכבר ניכרות בשטח. יוון אינה עוד “חולה אירופה”, אלא שחקנית מתחדשת, שצוברת מומנטום.
משקיעים, קטנים כגדולים, המחפשים יציבות לצד פוטנציאל תשואה סביר, מוצאים כיום ביוון שוק אטרקטיבי. בתחום הנדל”ן, פוטנציאל ההערכה של הנכסים עדיין קיים, בעיקר באזורים מבוקשים ובנכסים שעוברים שיפוץ וחידוש. שוק השכירות, המושפע מהתיירות ומהתעוררות כלכלית, צפוי להמשיך להניב תשואות נאות. יזמים וקבלנים יכולים למצוא ביוון סביבה תומכת לפרויקטים חדשים, במיוחד בתחומי הדיור בר השגה, המגורים היוקרתיים ומתחמי האירוח.
מנהלי Harmony מאמינים כי המגמות הנוכחיות של צמיחה כלכלית, גידול בהשקעות זרות, התייצבות פיננסית והמשך רפורמות ממשלתיות, יובילו לשוק יציב ומתפתח בטווח הקצר והבינוני. הם רואים את יוון לא רק כהזדמנות להשקעה פיננסית, אלא גם כהזדמנות לקחת חלק בסיפור הצלחה של שיקום לאומי. המעבר של יוון משולי הכלכלה העולמית למעמד של שחקנית מרכזית באגן הים התיכון, הוא לא רק תופעה כלכלית, אלא גם תופעה חברתית ותרבותית, ואלה, בסופו של דבר, הם המנועים האמיתיים לשינוי בר קיימא.
עידו ל׳






