מה השתנה בשוק: תל אביב כבר לא נסחרת רק על החדשות המקומיות

עד לא מזמן נדמה היה שלבורסה בתל אביב יש קצב מעט נפרד. הכותרות המקומיות, ובעיקר הזווית הביטחונית, הובילו לתגובות חדות ולעיתים גם לאופטימיות מפתיעה. עכשיו התמונה השתנתה. העליות של תחילת התקופה נשחקו, והמסחר המקומי נראה הרבה יותר קשור למה שמטריד את השווקים בעולם. זו לא רק תנועה של המדדים כלפי מטה, אלא שינוי באופן שבו כסף זז, בדרך שבה דוחות נקראים, ובאופן שבו המשקיעים מתמחרים סיכון.

המעבר הזה בולט במיוחד כשמניחים זה לצד זה שלושה סיפורים שהתרחשו כמעט במקביל: חודש חלש בוול סטריט וברבעון כולו, חודש תנודתי בתל אביב שהסתיים בירידות למרות כמה ימי עליות חדים, ודוח של שופרסל שהתקבל בחיוב אף שהמכירות דווקא ירדו. יחד הם מציירים תמונה פחות רועשת מכותרות היומיום, אבל כנראה מדויקת יותר להבנת השלב הנוכחי בשוק.

הבורסה המקומית כבר פחות מנותקת

בחודשים האחרונים אפשר היה לחשוב שתל אביב פיתחה מידה מסוימת של חסינות מול מה שקורה בחוץ. מניות מקומיות עלו גם כשהסנטימנט מעבר לים היה מהוסס. בין היתר, השוק ניסה למצוא נקודת איזון חדשה אחרי ההלם הראשוני של המלחמה. היו משקיעים שהעריכו כי הפגיעה הכלכלית תהיה זמנית יותר מכפי שחששו בתחילה, ואחרים הסתכלו על מחירים שכבר נחתכו וראו בהם פוטנציאל לתיקון.

אבל אותה חסינות התבררה כחלקית בלבד. כשוול סטריט עברה חודש ורבעון חלשים, ובמיוחד כשמניות הטכנולוגיה הכבדות בארה”ב ירדו, ההשפעה הגיעה גם לכאן. זה לא אומר שתל אביב נעה אחד לאחד עם ניו יורק. כן אפשר לומר שהפער בין הסיפור המקומי לסיפור הגלובלי הצטמצם. החדשות מכאן עדיין משמעותיות, אבל הן כבר לא מספיקות לבדן כדי להחזיק מומנטום.

רואים את זה היטב במדדים הרחבים. גם בימים של ריבאונד, ואפילו בימי עליות חדים יחסית, הסיכום החודשי נשאר שלילי. במילים אחרות, יום מסחר חזק לא בהכרח מסמן שינוי מגמה. לא פעם זהו רק תיקון בתוך תקופה עצבנית יותר, כשהשוק מחפש מחיר חדש לסיכון.

התמחור חזר להישען על העולם

הסיבה לשינוי אינה רק פסיכולוגית. כשהשוק האמריקאי נכנס לתיקון, במיוחד אחרי תקופה ארוכה של עליות, ההשפעה נוגעת כמעט בכל שכבת תמחור אחרת. קרנות גלובליות משנות חשיפה, גופים מוסדיים בוחנים מחדש הקצאות, וגם למשקיעים המקומיים מגיע מסר די ברור: גם אם הסיפור בישראל ייחודי, הכסף עדיין פועל בתוך מערכת עולמית.

הירידות בארה”ב לא הופיעו משום מקום. הן משקפות עייפות מסוימת מתמחורים גבוהים, רגישות לריבית ולצמיחה, ובחלק מהמקרים גם אכזבה מקצב השיפור שחלק מהחברות היו אמורות להציג. כשזה קורה, לשווקים קטנים יותר קשה להחזיק נרטיב נפרד לאורך זמן. פתאום לא די לומר שיש התאוששות מקומית או שתחום מסוים נהנה מרוח גבית. השאלה חוזרת להיות כמה משלמים על כל זה, ואיזה סיכון כבר מגולם במחיר.

זו נקודה חשובה במיוחד למי שמסתכל על קרנות, קופות או חשיפה למדדים. לא כל ירידה בתל אביב נולדת כאן, ולא כל עלייה מלמדת בהכרח על שיפור בסיסי בכלכלה המקומית. לעיתים זו פשוט תגובה מקומית לתנועה רחבה יותר שמגיעה משוקי הליבה.

שופרסל כמקרה מבחן: פחות מכירות, יותר תשומת לב

הדוח של שופרסל חידד היבט אחר של השוק הנוכחי. לעיתים המשקיעים מוכנים לעבור על חולשה בשורה העליונה, אם הם מזהים שיפור באיכות הרווח. על פניו, ירידה במכירות ובמספר הלקוחות אינה נתון שמעורר התלהבות. ובכל זאת, המניה הגיבה בעלייה חדה. הסיבה היא שהשוק לא קרא את הדוח רק דרך סעיף ההכנסות, אלא דרך השאלה איזה רווח נוצר, באיזה מבנה הוצאות, ועד כמה השיפור נראה עמיד.

זו דוגמה טובה לשינוי שקט, אבל משמעותי. יש תקופות שבהן השוק מתמקד קודם כול בצמיחה. יש תקופות אחרות, שבהן הוא מחפש יעילות, משמעת תפעולית ושיפור במרווחים. כרגע, לפחות בחלק מהמקרים, הדגש נוטה יותר לכיוון הזה. לא כל גידול במכירות מרשים את המשקיעים, ולא כל ירידה במכירות בהכרח מדאיגה אותם, אם במקביל יש שליטה טובה יותר ברווחיות.

כמובן, לא כל דוח עם שיפור ברווח יתקבל באותה צורה. הרבה תלוי בשאלה אם מדובר בהתייעלות חד פעמית, בשינוי תמהיל, בהפחתת עלויות שאפשר לשמר, או בתנאים זמניים. ובכל זאת, התגובה לשופרסל מבהירה שהשוק נעשה בררן יותר, ואולי גם מפוכח יותר.

גם בתוך השוק עצמו, התנועה כבר לא אחידה

סימן נוסף לשינוי הוא הפער שנפתח בין הענפים. בחודש תנודתי אפשר היה לראות מניות נפט וגז שמחזיקות מעמד טוב יותר, לצד חולשה בבנקים ובשמות בולטים אחרים. גם בתוך המדדים עצמם ההבדלים נעשו גדולים יותר. זה חשוב, משום שבתקופות של לחץ חריף או אופוריה רחבה כמעט הכול נוטה לזוז יחד. כשהפערים בין חברות וענפים חוזרים לבלוט, המשמעות היא שהשוק חוזר לבחון פרטים.

עבור משקיעים פסיביים, זה בעיקר מסביר מדוע מדד רחב עשוי להרגיש שונה מאוד מהחוויה של מי שמחזיק מניה מסוימת. עבור מי שבוחן קרנות נאמנות או קרנות השתלמות עם הטיה סקטוריאלית, זו תזכורת לכך שכותרת המדד אינה מספרת את כל הסיפור. שתי קרנות יכולות להיות מסווגות כ”מנייתיות”, אבל בפועל להתנהג אחרת לגמרי אם אחת חשופה יותר לבנקים והשנייה לאנרגיה או לצריכה.

מה התקופה הזו מלמדת, בלי להפוך כל תנועה לדרמה

הדבר המעניין בשבועות האחרונים אינו שצריך לפחד או להתלהב, אלא שהשוק חזר להתנהג כמו שוק שיש בו כמה שכבות השפעה שפועלות במקביל. הכותרת המקומית משפיעה. וול סטריט משפיעה. גם הדוחות הכספיים משפיעים. לא פעם, שלושת הכוחות האלה מושכים לכיוונים שונים באותו יום.

מי שעוקב אחרי קרנות והשקעות יכול לגזור מכאן כמה תובנות שימושיות, בזהירות הראויה:

• הקשר בין תל אביב לעולם לא נעלם, גם אם לפרקים הוא נראה חלש יותר.

• תגובה חדה למניה אחרי דוח אינה אומרת בהכרח שהפעילות עצמה צמחה. לעיתים השוק מתמקד בשולי רווח, בחוב, בתזרים או בהתייעלות.

• עליות יומיות חדות אינן בהכרח סימן לשינוי מגמה רחב. לפעמים מדובר בתיקון, בכיסוי פוזיציות או בתגובה לאירוע נקודתי.

• הפערים בין סקטורים נעשים חשובים יותר בתקופה שבה המשקיעים בוחנים מחדש תמחור וסיכון.

מכאן נדרשת גם מידה של צניעות פרשנית. שוק שמחליף נרטיב במהירות יכול להיראות ביום אחד כאילו חזר לאופטימיות, וביום הבא כאילו עבר שוב למגננה. לכן, לפחות מבחינה אנליטית, כדאי להיזהר ממסקנות רחבות מדי על בסיס יום מסחר אחד או דוח בודד, גם אם הוא מרשים.

הסיפור עכשיו הוא פחות חרדה, יותר סלקטיביות

אם צריך לנסח במשפט אחד מה השתנה לאחרונה, אפשר לומר כך: השוק המקומי כבר לא נסחר בעיקר על תחושת חירום או התאוששות, אלא חזר להבחין בין סוגי סיכון שונים. הוא בוחן מחדש את הקשר לעולם, מפריד בין צמיחה לרווחיות, ומתייחס באופן פחות אחיד למדדים ולמניות.

זו לא בהכרח סביבה נוחה יותר, אבל היא כן סביבה קריאה יותר. במקום מסך שמגיב כולו לאותו אירוע, מתקבל שוק שמחייב להבין מה באמת עומד מאחורי המספרים. לפעמים זו חולשה גלובלית שמכתיבה את הטון. לפעמים זו חברה שמצליחה לשפר רווח גם בלי להגדיל מכירות. ולפעמים אלה פשוט מחירים שמבקשים התאמה אחרי תקופה רגשית במיוחד.

מבחינת הקורא מהצד, זה אולי המסר המרכזי: פחות לחפש סיפור אחד שיסביר הכול, ויותר להבין שהשוק עבר משלב של תגובה אינסטינקטיבית לשלב של מיון ובחירה. נכון לעכשיו, זה כנראה השינוי המשמעותי ביותר.

המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ ביטוחי, שיווק פנסיוני או המלצה לפעולה. לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הנתונים האישיים ולקבל ייעוץ מתאים.