כלכלה עולמית4דף

כבר הפך למעין ריטואל: בכל פעם שאנחנו ניגשים לתכנן את חופשתנו הבאה, או אפילו נסיעת עסקים קצרה, אנו מוצאים את עצמנו מול מחירים שמרגישים מנופחים, כאלה שמעלים תהייה מתמדת –

שוק הרכב העולמי מעולם לא היה זירה סטטית, אך המהפכה החשמלית, שנראתה עד לא מזמן כתהליך הדרגתי של חדשנות ומעבר טכנולוגי, הפכה בתוך שנים ספורות למלחמה כלכלית וגיאופוליטית חסרת תקדים.

שוקי ההון גועשים, ספקולציות מרצדות על המסכים, ובכל פינה כלכלית עולה השאלה הגורלית: מתי יגיע הפיווט המיוחל של הפדרל ריזרב? הורדת הריבית בארצות הברית הפכה מנושא לדיון אקדמי לשאלה קיומית

בשנים האחרונות, שיח שהיה שמור בעבר למחקרים אקדמיים או לפורומי מומחים נישתיים, חודר בהדרגה אל שולחן הדיונים של מנהלי השקעות, אסטרטגים עסקיים וקובעי מדיניות ברחבי העולם: הפוטנציאל הטמון ביבשת אפריקה.

חמש שנים חלפו מאז יום ה־31 בינואר 2020, כאשר הממלכה המאוחדת פרשה באופן רשמי מהאיחוד האירופי – רגע דרמטי שסימן שינוי גיאופוליטי וכלכלי עמוק. ההבטחה ל”בריטניה גלובלית” משוחררת מכבלי הרגולציה

במרחב הכלכלי הגלובלי, שאלות של יציבות פיננסית נבחנות דרך עדשות מגוונות – משינויים מאקרו-כלכליים דרך תנודות בשווקים ועד רגולציה. אולם, בשנים האחרונות, צל כבד וחדש מרחף מעל המגדלים הפיננסיים: איום

מאז שנות ה-90 המוקדמות, יפן שימשה כמעבדה כלכלית חיה, מודל ובו בזמן אזהרה מהלכת לשאר העולם. עשור אחר עשור, בעודה נאבקת בשדים של דפלציה עקשנית, יפן ביצעה ניסויים מוניטריים חסרי

שנים רבות, הזהב נתפס כאחזור נוסטלגי, שריד מעידן כלכלי קודם. במערב, לפחות, מטבעות הפיאט שלטו ללא עוררין, והמטאל הנוצץ שימש בעיקר כאמצעי גידור נקודתי או השקעה ספקולטיבית. אלא שהתמונה המשתנה

שנים ארוכות התרגלנו לשמוע את הבשורה. ענקיות האנרגיה הגדולות בעולם, אלה שבנו את אימפריותיהן על מאגרי נפט וגז טבעי, הכריזו על מחויבותן הבלתי מתפשרת לעתיד ירוק יותר. הן הציבו יעדים

כינויים דוגמת “האיש החולה של אירופה” מהדהדים לאורך ההיסטוריה הכלכלית ביבשת, בדרך כלל כרעם ביום בהיר המבשר על שינוי דרמטי במאזן הכוחות. כאשר הוא מוצמד, כפי שקורה לאחרונה, למדינה שהייתה