באוויר עומדת שאלה כבדה, מרחפת מעל חדרי הדיונים של בנק ישראל ומהדהדת במסדרונות משרדי האוצר והכלכלה: מדוע, לעזאזל, הריבית בישראל מסרבת להיענות לקריאת הדרור העולמית? בעוד שהבנקים המרכזיים בארצות הברית
באוויר עומדת שאלה כבדה, מרחפת מעל חדרי הדיונים של בנק ישראל ומהדהדת במסדרונות משרדי האוצר והכלכלה: מדוע, לעזאזל, הריבית בישראל מסרבת להיענות לקריאת הדרור העולמית? בעוד שהבנקים המרכזיים בארצות הברית
האם עידן העובד ההיברידי, שנדמה היה כאן כדי לזעזע את יסודות עולם העבודה, מגיע כעת לקיצו? השאלה הזו, שמרחפת מעל מאות אלפי עובדים ומנהלים ברחבי העולם ובישראל בפרט, מקבלת תפנית
בשוק הכלכלי הסבוך של ימינו, שבו יוקר המחיה הוא נושא שגור ומתח מורגש בכל בית אב, ישנן תופעות סמויות המכרסמות בשקט וביעילות בכוח הקנייה שלנו, מבלי שרבים מאיתנו יהיו מודעים
השנים האחרונות ייזכרו כוורטיגו של שוק ההייטק הישראלי והגלובלי. תקופה שבה הכל נראה אפשרי, שבה הערכות השווי זינקו לשחקים על בסיס חלומות ותוכניות עתידיות, ושבה מושגים כמו “יוניקורן” הפכו למטבע
בשוק ההון המורכב של ימינו, מושגים כמו “דירוג אשראי ריבוני” נשמעים לעיתים קרובות כמו עניין השמור אך ורק לכלכלנים מבריקים, למקבלי החלטות בפסגת המערכת הבנקאית או למשקיעים בינלאומיים. נדמה שמדובר
שנת 2026, על אף שנראית רחוקה באופק הפוליטי הסוער, כבר עכשיו מצטיירת כשנת המבחן האמיתית של הכלכלה הישראלית. הדיון הציבורי, המרוכז ברובו סביב אתגרי ההווה המיידיים, נוטה להדחיק את ממדי







ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!