שווקים וכלכלה בישראל4דף

ישראל, מדינה קטנה ושוקקת חיים, ניצבת בפני צמתים כלכליים וחברתיים מורכבים במיוחד. מזה עשורים אנו עדים לדינמיקה דמוגרפית ייחודית – קצב גידול מהיר של האוכלוסייה החרדית – אשר מציבה בפני

קרן העושר הריבונית בישראל, או בשמה הרשמי “הקרן לאזרחי ישראל”, היא אחת מהחידות הכלכליות המרתקות של העשור האחרון. עם גילוי מאגרי הגז הטבעי העצומים מול חופי המדינה, נולדה תקווה עזה

בכל פעם שאנחנו ניצבים מול המדף בסופר, נדמה שהבחירה הולכת ומצטמצמת, והמחיר, בניגוד לכך, דווקא מטפס. זו אינה תחושה אקראית; זו מציאות כלכלית שאזרחי ישראל חווים על בשרם מדי יום,

בשנים האחרונות, המונח “בריחת מוחות” הפך לשיחת היום בישראל, בעיקר בהקשר של מגזר ההייטק. סיפורי מתכנתים ויזמים המעתיקים את מקום מושבם לעמק הסיליקון או לבירות טכנולוגיות אחרות באירופה, נתפסו כסמל

בשנים האחרונות, נושא רווחי הבנקים בישראל ובעולם הפך לסלע מחלוקת ציבורי ולמוקד דיון סוער. הנתונים מציגים תמונה עקבית: מוסדות פיננסיים גדולים מדווחים על רווחי שיא, לעיתים על רקע אתגרים כלכליים

בתוך מערבולת האירועים הגלובליים והתנודות הכלכליות שהפכו לשגרה חדשה, ישראל מוצאת את עצמה שוב ושוב בנקודת מבט ייחודית. בעוד מדינות רבות מתמודדות עם האטה בצמיחה, שרשרות אספקה משובשות ואתגרים גאו-פוליטיים

בשלהי שנת 2023, כשהאבק החל לשקוע מעט מעל שדה הקרב הכלכלי בישראל, ניכר היה שישראל עומדת איתנה באופן מפתיע. העסקים הקטנים והבינוניים, עמוד השדרה של המשק הישראלי, הראו חוסן מרשים

בכלכלה, כמו בחיים, לעיתים קרובות הפער בין כוונה לתוצאה מהדהד בעוצמה רבה יותר מהמעשה עצמו. הרפורמה, או ליתר דיוק – הניסיון לרפורמה – בביטול המכסים על מגוון רחב של מוצרים

פקקי התנועה בישראל הפכו מזמן לתופעה שהיא הרבה יותר מאשר סתם בזבוז זמן; הם משקפים אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי מהמעלה הראשונה. עלות הפקקים למשק נאמדת במיליארדי שקלים בשנה, והיא באה

שוק ההון הישראלי, על כל מורכבויותיו ודינמיקותיו, מהווה ציר מרכזי ביציבות הכלכלית של המדינה ובעתידם הפנסיוני של אזרחיה. במרכזו של ציר זה עמדה שנים ארוכות מערכת האג”ח המיועדות – אפיק