נדל״ן יוקרה4דף

בתעשיית הנדל״ן, המונח “ליקויי בנייה” נזרק תדיר, כמעט כחלק בלתי נפרד מהשיח סביב פרויקטים חדשים. הוא מהדהד באולמות בתי המשפט, בדיוני ועדות אכלוס, ובשיחות מרות בין רוכשים לקבלנים. אך האם

בעידן שבו כל פינה בעולמנו הדיגיטלי והפיזי מתועדת, משותפת, ונגישה בלחיצת כפתור, פרטיות הפכה, אולי, למטבע היקר ביותר. היא כבר אינה מותרות גרידא, אלא סוג של משאב נדיר, כמעט נשכח,

שוק נכסי היוקרה, על אף תפיסתו המקובלת כמעוז של עונתיות ותלות בתנועת תיירים עשירים, טומן בחובו פוטנציאל אדיר לביקושים קבועים – גם הרבה מעבר לשיא הקיץ או החגים. בניגוד למה

השוק העולמי של נכסי יוקרה, ובמיוחד זה הממוקם ביעדי נופש אקזוטיים בעלי נגישות ויוקרה, מתנהל לפי מערכת כללים ייחודית, שפעמים רבות סותרת את האינטואיציה הכלכלית המקובלת. בעוד שמרבית רוכשי הנדל”ן

בעולם ההשקעות, שבו כל החלטה נשקלת בקפידה על פי תשואה צפויה, סיכון ושווי שוק, קיים פלח מסוים החורג מהפרמטרים הסטנדרטיים. לא מדובר רק בנכסים בעלי ערך כלכלי גבוה, אלא באובייקטים

השאיפה לבעלות על נכס היא אבן יסוד בכלכלות רבות, עמוד תווך של ביטחון כלכלי ולעתים קרובות גם סמל להצלחה. אך עבור אזרחים רבים בישראל, במיוחד אלה החולמים על חיים במרכז

שינוי דרמטי נכנס לתוקף בשוק הנדל”ן היווני – רף ההשקעה המינימלי לקבלת “ויזת הזהב” ביוון, התוכנית המפורסמת המקנה אישור שהייה בתמורה לרכישת נכס, עלה באזורים מסוימים ל-800 אלף אירו. ההודעה

שוק הנדל”ן, על שלל גווניו ותפניותיו, מהווה מראה למצבה הכלכלי של מדינה ואף של העולם כולו. במבט ראשון, נדמה כי הוא פגיע מטבעו לתנודות מאקרו-כלכליות, משברים פיננסיים ומיתונים גלובליים. אולם,

שוק ההון, על מורכבויותיו האינסופיות, הוא זירה שבה כל משקיע, יהיו גודל תיקו אשר יהיו, שואף למקסם תשואה ולמזער סיכון. אולם, בין המשקיע הקמעונאי, המפזר את כספו בקרנות נאמנות או

ישנם מקומות מעטים באירופה שבהם מיתוס וכלכלה שזורים זה בזה באופן כה מובהק כמו באקרוטירי שבכרתים. כאשר אנו שומעים את הביטוי “בוורלי הילס של כרתים”, הדימוי המיידי הוא של זוהר,