דווקא בתקופה שבה יוון נשמעת כמו יעד יציב יחסית, העסקה עצמה נהיית מורכבת יותר. מהטיסות ועד המימון, כך השתנו הקריטריונים שישראלים בודקים לפני רכישה.
דווקא בתקופה שבה יוון נשמעת כמו יעד יציב יחסית, העסקה עצמה נהיית מורכבת יותר. מהטיסות ועד המימון, כך השתנו הקריטריונים שישראלים בודקים לפני רכישה.
הזינוק בביטוחי מלחמה, הבלימה ברכב, המאבק על פוליסות הבריאות והראלי במניות. ענף הביטוח בישראל כבר לא רק מגיב למשק, אלא חושף איך משקי בית, רגולטורים ומשקיעים מתמחרים סיכון.
מנרב חזרה לבורסה, בסר בוחנת הנפקה, ובמקביל פרויקט תמ"א אחד נתקע על זכויות ישנות. דווקא שם מסתתרת תשובה טובה לשאלה למה נדל"ן טוקניזי עדיין לא הפך למיינסטרים.
הנעילה בוול סטריט נראתה מתונה יחסית, אבל מתחת לפני השטח נרשמה תזוזה חדה בין אנרגיה, טכנולוגיה ותשתיות מים. זה הסיפור המעניין באמת.
ויזות עבודה, סיכוני מאקרו ומאבק על נכסי אנרגיה לא נשמעים כמו חדשות קריפטו. בפועל, הם עוזרים להבין למה השוק הזה נראה היום הרבה פחות מנותק מוול סטריט והרבה יותר תלוי בעולם הממשי.
הסיפור של הפנטהאוזים התקועים והמלאי שלא זז מזכיר משהו מוכר מאוד מקריפטו: ברגע שהשוק מתקרר, נדירות על הנייר כבר לא מספיקה.
שלושה סיפורים שונים לכאורה, מאוצר המדינה ועד רחוב בפריז, מציירים יחד את הרקע לחזרה של ביטקוין, סטייבלקוינס ובלוקצ'יין למרכז הדיון הכלכלי.
בשנים האחרונות ישראלים התרגלו לחשוב על יוון במונחים של מחיר, תשואה ומיקום. התקופה האחרונה מזכירה שיש עוד שכבה אחת, הרבה פחות זוהרת, שיכולה להשפיע על כל עסקה: היכולת בכלל להגיע לנכס, לבדוק אותו ולנהל תהליך רגוע.
ההתעניינות הישראלית בדירות ביוון כבר לא נשענת רק על תשואה, ים וטיסות קצרות. בחודשים האחרונים נכנסו למשוואה גם תחושת חוסר הוודאות, עלויות אנרגיה ושאלת הגיבוי המשפחתי.
ארבע ידיעות שלא עוסקות בקריפטו חושפות איפה בלוקצ'יין יכול לעזור, ואיפה הוא פשוט לא נוגע בבעיה.







ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!