באתרי פרויקטים, לוחות ודפי נכסים, הבעיה כבר לא מתחילה רק בתוכן או בעיצוב. היא מתחילה בשאלה פשוטה: האם הדף נשאר יציב ומגיב בזמן שהגולש מנסה לבחור נכס.
באתרי פרויקטים, לוחות ודפי נכסים, הבעיה כבר לא מתחילה רק בתוכן או בעיצוב. היא מתחילה בשאלה פשוטה: האם הדף נשאר יציב ומגיב בזמן שהגולש מנסה לבחור נכס.
לא כל חברה עם נגיעה לביטחון היא בהכרח נכס שלא מוכרים, ולא כל מכירה היא ויתור על אינטרס לאומי. בין צים, מחירי הנפט ומחסור במיירטים, השוק מזכיר עד כמה אסטרטגיה וערך כלכלי לא תמיד הולכים יחד.
עסקאות נדל"ן יקרות, דוחות תנודתיים ואי-ודאות ביטחונית לא הופכים נכסים לבלוקצ'יין בן לילה. הם כן מסבירים למה יותר גופים פיננסיים בודקים שוב טוקניזציה.
לא מעט רוכשים מגיעים ליוון עם מספר אחד בראש, אבל מפספסים את מה שקובע אם נכס באמת עובד לאורך זמן: מיקום מדויק, תפעול, רגולציה וקהל היעד בפועל.
האזעקות, תרחישי הנפט ומניות הביטוח מספרים יחד סיפור אחד: השוק לא שואל רק אם יש מלחמה, אלא איך היא מתנהלת וכמה זמן היא יכולה להימתח.
יום ירוק בתל אביב חיבר יחד ביטוח, זיקוק, שיקום ותשתיות. מאחורי המספרים הסתתרו כמה מנועים שונים לגמרי.
חוק שיקום חדש, הגרלות ענק וריכוז כוח אצל יזמיות גדולות מחדדים שאלה אחרת: איפה טכנולוגיית בלוקצ'יין באמת יכולה להשתלב בשוק הדיור, ואיפה היא עדיין לא נוגעת בלב הבעיה.
הכותרות מהשבועות האחרונים לא עוסקות באתונה או בסלוניקי, ובכל זאת הן משנות את הדרך שבה ישראלים בוחנים דירה ביוון. פחות רומנטיקה, יותר מאקרו.
המספר הגדול שסביב AIR מושך תשומת לב, אבל בעולם ההשקעות השאלה האמיתית היא לא כמה הוזמן, אלא מה מתוך זה יבשיל לעסק פעיל.
הסערה סביב הקרקעות בשדה דב מחדדת נקודה לא נעימה לכל מי שמדבר על טוקניזציה של נכסים: ספר חשבונות חכם לא יודע לנקות קרקע, ולא פותר אי ודאות רגולטורית.







ניסים עמרני: אין ספק שבהשקעות חשוב להבין מה הביטחונות שיש. כל מי שעושה השקעה ויש לו ניסיון מבין כמה חשוב אהבתי את הקונספט והכיוון בהחלט לא משהו שרואים ברבה בשוק. נשמע ממש טוב!