המאמר בוחן כיצד חוזים ארוכי טווח – כגון שכירות מסחרית והסכמי רכישת חשמל – מעצבים את תיאבון הסיכון של משקיעים מוסדיים ומעבירים אחריות סיכון בין שחקנים. באמצעות ניתוח מבני, נתונים עדכניים ומקרי מבחן, מוצגות השלכות על תחרות, תמחור וסיכון מערכתי.
המאמר בוחן כיצד חוזים ארוכי טווח – כגון שכירות מסחרית והסכמי רכישת חשמל – מעצבים את תיאבון הסיכון של משקיעים מוסדיים ומעבירים אחריות סיכון בין שחקנים. באמצעות ניתוח מבני, נתונים עדכניים ומקרי מבחן, מוצגות השלכות על תחרות, תמחור וסיכון מערכתי.
סובסידיות לשבבים קונות יתירות ויכולת אסטרטגית, אך העלות מתחלקת בין תקציבי ציבור, צרכנים, עובדים ואזורים מתחרים באופן שאינו תמיד גלוי.
המאמר בוחן האם ועדות הבקרה במוסדות פיננסיים הן שחקן עצמאי בקביעת גבולות הסיכון, או שמא השפעתן מוגבלת על ידי מידע, תמריצים ומבנה הכוח. באמצעות מקרי מבחן מהבנקים בישראל ואירופה, נחשפים פערים בין אחריות פורמלית להשפעה ממשית, ומנותחות השלכות על תחרות, תמחור וסיכון מערכתי.
יציבותו של סטייבלקוין נשענת על שרשרת אחריות משפטית ותפעולית, ולכן יש לבחון בנפרד את המנפיק, נכסי הרזרבה, המשמורן, הבורסה והרגולטור.
האם מבנה האשראי – ולא רק הריבית או מחירי הנכסים – הוא שמכתיב את גבולות הסיכון בשוק הנדל"ן? ניתוח מוסדי של השחקנים, התמריצים והרגולציה מראה כיצד מינוף, נזילות ומבני מימון חדשים מייצרים שכבות של אי-ודאות וסיכון מערכתי, גם כאשר השוק משדר יציבות.
בורסות קריפטו מרכזיות (CEX) מרכזות עוצמה תפעולית ורגולטורית חריגה בשוק הנכסים הדיגיטליים, על אף הביזור הטכנולוגי המוצהר של הבלוקצ'יין. המאמר ממפה את מבנה הבעלות, מנגנוני ההשפעה והרגולציה של הבורסות הגדולות, בוחן את ההבדלים בין ריכוז מוסדי לביזור טכנולוגי, ומנתח את הסיכונים המערכתיים הנובעים מהצטברות נפחי מסחר ונכסים בידי מיעוט שחקנים. דגש מיוחד ניתן למגבלות נתונים ולהבחנה בין מתאם לסיבתיות, לצד טיעון נגדי על תפקיד הבורסות המבוזרות (DEX).
המאמר בוחן כיצד מבנה זרימות ההון במימון מו"פ בישראל — בעיקר שליטה זרה דרך קרנות, תאגידים ורשות החדשנות — משפיע על רבגוניות החדשנות, על תמריצים לצמיחה אורגנית ועל הסיכון המערכתי לאובדן שליטה וקניין רוחני.
קרנות חוב נדל"ן לא־סחיר הפכו לחוליה מרכזית במימון מגזר הנדל"ן, אך מבנה הבעלות והפיקוח הרגולטורי שלהן חושפים מערכת תמריצים ייחודית. ניתוח זה ממפה את השחקנים, את מנגנוני הכוח ואת השפעתם על סיכון מערכתי, תחרות ותמחור, תוך הדגשת הפער בין בעלות להשפעה, תמריצים לא־סימטריים והיעדר שקיפות – ומציג את מגבלות הראיות ותחומי אי־הוודאות שנותרים.
העברת סיכון אשראי לקרן פרטית עשויה לחזק את הבנק, אך היא גם משנה את כתובת הסיכון, את שקיפות המחיר ואת התלות בין המערכת הבנקאית להון הלא־בנקאי.
קרנות נדל"ן פרטיות הפכו בעשור האחרון משחקן שולי למוקד כוח מרכזי בשוקי ההון הגלובליים. כיצד היעדר נזילות, ריכוז סמכויות אצל מנהלי הקרנות ופערי תמחור משנים את מבנה הכוח, הסיכון והאיתותים למשקיעים מוסדיים? ניתוח מבוסס נתונים ומקורות ראשוניים.






