המספרים האחרונים של עזריאלי מבהירים שהמרכז הכובד שלה זז. פחות תלות בנדל"ן המסורתי, יותר הימור על תשתיות דיגיטליות שמשרתות ענן, AI ולעתים גם שירותי בלוקצ'יין.
המספרים האחרונים של עזריאלי מבהירים שהמרכז הכובד שלה זז. פחות תלות בנדל"ן המסורתי, יותר הימור על תשתיות דיגיטליות שמשרתות ענן, AI ולעתים גם שירותי בלוקצ'יין.
ההאטה במכירות, המעבר למרכז והמלאי שלא נמכר מציירים תמונה מורכבת יותר מההבטחה להפוך נדל"ן ל"נזיל" על הבלוקצ'יין.
שני סיפורים מהעולם הפיזי מזכירים משהו שהקריפטו אוהב לשכוח: תשתית שלא נגישה ברגע האמת היא לא באמת תשתית.
סכסוכי המקלטים והממ"דים שעלו לאחרונה לחדשות מזכירים נקודה שמערכת הקריפטו אוהבת לפספס: רישום בעלות הוא רק שכבה אחת. בעולם האמיתי, גישה, אכיפה ותשתית קודמות כמעט לכל דבר.
המספרים של מדד הדיור, הקניונים וההערכות מחדש מזכירים שטוקן על נכס אמיתי לא פותר את השאלה המרכזית: איך מודדים ערך, הכנסה וסיכון בעולם הפיזי.
מחירי הדירות נחלשים, שכר הדירה עולה ויותר ישראלים נשארים בשכירות. בדיוק בנקודה הזאת חוזר הדיון על טוקניזציה של נדל"ן, אבל הנתונים מלמדים שהטכנולוגיה פוגשת בעיקר בעיה מוסדית.
מלאי דירות בשיא, משכנתאות חוזרות לצמוח, משרדים מראים התאוששות חלקית והמדינה ממשיכה לחלק קרקעות לפי כללים סלקטיביים. מי שמוכר נדל"ן על הבלוקצ'יין כפתרון פשוט, מתעלם מהבעיה האמיתית.
עסקאות מרוכזות, פערי מחירים חדים וסכסוכי שעבודים מראים למה בלוקצ'יין מושך את שוק הנדל"ן, אבל גם למה הוא לא קסם רגולטורי.






