האם מבני בעלות של מנהלי קרנות גידור משפיעים על דפוסי הצמיחה של שוקי האג”ח הממונפים?

פיננסים וצמיחה2 שבועות25 צפיות

האם מבני הבעלות של מנהלי קרנות גידור (Hedge Funds) משפיעים על דפוסי הצמיחה והסיכון בשוקי האג”ח הממונפים (Leveraged Bonds)? השאלה נבחנת לאור התרחבות נתח השוק של קרנות גידור אמריקאיות ואירופיות בסגמנט החוב הממונף מאז 2015, וכניסתן כמשקיעות דומיננטיות לצד בנקים וקרנות השקעה פרטיות. ניתוח זה ממפה את מבנה הבעלות וההשפעה, את תמריצי המנהלים והמשקיעים, ואת יחסי הכוח מול רגולטורים בשוקי החוב הממונף, במטרה לבחון אם ואיך שחקנים אלו משנים את דפוסי הצמיחה בשוק.

מפת השוק: שחקנים, מבני בעלות וזרימות הון

שוק האג”ח הממונפות כולל בעיקר איגרות חוב בתשואה גבוהה (High Yield Bonds) וחוב ממונף מגובה נכסים (Collateralized Loan Obligations – CLOs). לפי נתוני SIFMA (2023), שוק האג”ח בתשואה גבוהה בארה”ב לבדו הסתכם בכ-1.3 טריליון דולר נכון לסוף 2022, עם גידול של כ-35% מאז 2016. קרנות גידור מהוות כ-15%-20% מהביקוש הראשוני להנפקות אג”ח ממונפות בשוק האמריקאי והאירופי (מקור: Preqin, 2023).

קרנות גידור פועלות לרוב כמנהלים (General Partners – GPs) עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים אמידים (Limited Partners – LPs). מבנה הבעלות במרבית הקרנות המרכזיות (למשל, Elliott Management, Two Sigma, Citadel) ריכוזי: השליטה האפקטיבית נותרת בידי מייסדים או שותפים ניהוליים, עם זכויות הצבעה כמעט מוחלטות בהחלטות השקעה, בעוד ה-LPs נהנים מזכות לקבלת מידע והשתתפות ברווחים אך אינם קובעים מדיניות השקעה ישירה.

הון זורם לשוק דרך השקעות ראשוניות ועסקאות משניות, לעיתים קרובות באמצעות מינוף (leverage) שהקרן נוטלת מהבנקים או משוק ההון, כדי להגדיל את פוזיציות החוב. נתוני Bank for International Settlements (BIS, מרץ 2023) מצביעים על עלייה של 27% בהיקף החוב שמנהלי קרנות גידור נטלו למימון עסקאות אג”ח ממונפות בין 2019 ל-2022.

מנגנוני השפעה: בעלות, תמריצים ורגולציה

1. ריכוז סמכות השקעה והעדפת אסטרטגיות ממונפות

במבנה בו זכות ההחלטה מרוכזת בידי מספר מצומצם של שותפים מנהלים, מתאפשר יישום מהיר של אסטרטגיות ממונפות ואגרסיביות, לעיתים בניגוד לאינטרס הבטיחותי של חלק מהמשקיעים. מחקר של OECD (2022) מצא כי קרנות גידור עם שליטה ניהולית ריכוזית נטו להגדיל חשיפה לחוב בסיכון גבוה בשיעור של עד 40% יותר מקרנות בעלות מבנה ביזורי (dispersed ownership), בחתך 2017–2021.

קראו:  לא רק עוד הזמנות: כך השתנה מנוע הצמיחה של התעשיות הביטחוניות בישראל

העדר איזון בין שליטה לבעלות יוצר תמריץ מובהק למנהלים להעדיף עסקאות ממונפות במטרה למקסם דמי הצלחה (performance fees), שכן תגמול הקרן נגזר ישירות מתשואות עודפות. עם זאת, המשקיעים עצמם נושאים בעיקר הסיכון במקרה של כישלון.

2. השפעה על דפוסי הנפקה וצמיחה

קרנות גידור דומיננטיות, בהן הבעלות והרוב המוחלט של זכויות ההצבעה בידי השותפים המנהלים, הפכו בשנים האחרונות “קונים אחרונים” (buyers of last resort) בהנפקות אג”ח ממונפות, בעיקר במצבי שוק תנודתיים. דפוס זה מתבטא בריביות גבוהות יותר ובתנאי קווננט (Covenant) רופפים, אשר מאפשרים למנפיקים לגייס חוב במינוף גבוה יותר. דו”ח Moody’s (ינואר 2023) מצביע על עלייה של 25% במספר ההנפקות עם קווננטים חלשים בשוק האמריקאי, במקביל לעליית חלקן של קרנות גידור מרכזיות ברכישות האג”ח.

3. רגולציה והבדלים גיאוגרפיים

הפיקוח על קרנות גידור, לרבות דרישות גילוי, מגבלות מינוף ודיווח, שונה משמעותית בין ארה”ב (SEC) לאירופה (ESMA). בארה”ב מבני בעלות ריכוזיים מאפשרים למנהלים גמישות רבה יותר בתזמון עסקאות ובשימוש במינוף, כל עוד הקרן מצהירה על מדיניותה למשקיעים. באירופה, תחת משטר ה-AIFMD, קיימות מגבלות מהותיות יותר על מינוף ודיווח, שמפחיתות את הגמישות המבנית של הקרנות. פערים אלו מתורגמים לדפוסי צמיחה שונים: קרנות גידור אמריקאיות נטו לצמוח מהר יותר בנכסים מנוהלים בסקטור האג”ח הממונף (16% CAGR 2017–2022, Preqin), לעומת קרנות אירופיות (9% CAGR באותה תקופה).

טיעון נגדי: האם מבנה הבעלות הוא הגורם המרכזי?

האם ניתן לייחס את דפוסי הצמיחה והסיכון של שוק האג”ח הממונף בעיקר למבני הבעלות של קרנות הגידור? קיימים הסברים חלופיים חזקים. ראשית, סביבת הריבית הנמוכה והצורך בתשואות בתקופה 2016–2021 עודדו את כל סוגי המשקיעים, לא רק קרנות גידור, להגדיל חשיפה לנכסים ממונפים. שנית, תמריצים רגולטוריים – בפרט דרישות הון מחמירות לבנקים – הקטינו את חלקם של הבנקים במימון ממונף והותירו את השוק פתוח למשקיעים לא מפוקחים יחסית.

קראו:  האם הרגולציה על בנקים מונעת צמיחה פיננסית? ניתוח השפעת תקני הון על אשראי לעסקים

לצד זאת, נתונים על קרנות גידור בעלות מבנה ביזורי מצביעים על כך שגם הן הגדילו חשיפה לאג”ח ממונף בתקופת הצמיחה, אם כי בשיעור מתון יותר. כלומר, ייתכן שהגורם הדומיננטי הוא סביבת המאקרו ולאו דווקא מבנה הבעלות. ראיות חדשות – למשל, ירידה מתואמת בחשיפה לאג”ח ממונף בקרנות גידור בעלות מבנים מגוונים בעקבות עליות ריבית 2022–2023 – עשויות לשנות את המסקנה הנוכחית.

מגבלות הנתונים ויחס בין מתאם לסיבתיות

הניתוח מוגבל בהסתמכות על נתוני דיווח עצמי של קרנות גידור, שאינם מפוקחים תמיד ברמת פורטפוליו פרטנית. בנוסף, מדדי ריכוזיות הבעלות נמדדים על פי זכויות הצבעה פורמליות ולא על פי דינמיקות כוח לא פורמליות או הסכמים פרטיים. קיימת סכנה לבלבול בין מתאם (correlation) לסיבתיות: העובדה שקרנות גידור ריכוזיות נטו להשקיע יותר באג”ח ממונף אינה מוכיחה שהמבנה גרם לכך, וייתכן שמנהלים עם נטייה לסיכון פשוט בוחרים מבנה ריכוזי.

השלכות מערכתיות: תחרות, תמחור וסיכון

1. תחרות בשוקי החוב

הגידול בנוכחות קרנות גידור בעלות מבנה ריכוזי בשוק האג”ח הממונף פוגע בתחרות בשוק הראשוני: שחקנים אלו מסוגלים להכתיב תנאי הנפקה, לעיתים על חשבון משקיעים מסורתיים. תהליך זה עלול להביא לדפוסי תמחור לא רציונליים באג”ח High Yield, במיוחד בשווקים תנודתיים.

2. השפעה על תמחור חוב ממונף

היכולת של קרנות גידור גדולות, בהן השליטה מרוכזת, להיכנס במהירות לפוזיציות גדולות משפיעה על עקום התשואות בשוק האג”ח הממונף, ולעיתים יוצרת “קפיצות” בתמחור שאינן משקפות בהכרח את סיכון האשראי האמיתי. מקרים מתועדים של הנפקות עם קווננטים חלשים ושיעורי מינוף גבוהים מצביעים על השפעה מבנית שאינה נובעת ממידע חדש לגבי הסיכון, אלא מיכולת מיקוח של משקיעים דומיננטיים.

3. סיכון מערכתי

ריכוז סמכות ההשקעה והגברת המינוף במבנה קרן גידור ריכוזית מעלה את הסיכון המערכתי בשוק: זעזועים פתאומיים (למשל, עליית ריבית חדה או ירידת ערך משוערת של בטוחות) עשויים להוביל למימושים חדים ולהידוק תנאים פיננסיים. דו”ח Financial Stability Board (FSB, 2022) מזהיר כי קרנות גידור ממונפות במיוחד מהוות “נקודת תורפה פוטנציאלית” למערכת הפיננסית, כאשר כשל של מנהל דומיננטי עלול לגרור גל מימושים.

קראו:  האם מודל הבעלות של סוכנויות דירוג אשראי משפיע על דפוסי הצמיחה בשוקי האשראי הקמעונאי?

לסיכום, ממצאי הניתוח מצביעים על כך שמבני הבעלות הריכוזיים במנהלי קרנות גידור מהווים מנגנון שמאפשר דפוסי צמיחה מהירים ואגרסיביים בשוק האג”ח הממונף, במיוחד בסביבה רגולטורית גמישה. עם זאת, יש להיזהר מייחוס סיבתיות מלאה למבנה הבעלות בלבד – שכן גורמים מאקרו־כלכליים ותנאי השוק ממלאים תפקיד לא פחות חשוב. ההשלכות תשתקפנה בתחרות, בתמחור ובסיכון המערכתי, במיוחד בתקופות של שוק משתנה או משבר.

0 Votes: 0 Upvotes, 0 Downvotes (0 Points)

תגובות
    קטגוריות
    טעינת הפוסט הבא...
    עקוב
    חיפוש במגמה
    טרנדי
    טעינה

    חתימת ב - 3 שניות...

    חותם-את 3 שניות...