כשהתקציב מתנפח, הבנקים תחת איום והמלחמה מטלטלת את המחירים: למה הקריפטו חוזר לשיח

קריפטו ובלוקציין7 חודשים268 צפיות

הקריפטו לא חוזר לכותרות רק כשמחירים מזנקים. לפעמים הסיבה אחרת לגמרי: המערכת הישנה מתחילה להיראות יציבה פחות. אם מחברים שלושה אירועים שונים מאוד, זינוק בהוצאות פוליטיות, ניסיון פיגוע סמוך למטה של בנק גדול, ואזהרות מפני שילוב של אינפלציה והאטה, מתקבלת תמונה רחבה יותר. לא רק סקרנות טכנולוגית, אלא חיפוש אחר חלופות, גיבויים ונתיבים שעוקפים, או לפחות מאזנים, את המערכת הפיננסית המוכרת.

זו לא טענה שבלוקצ’יין פותר כל בעיה, ובוודאי לא קריאה לברוח למטבעות דיגיטליים בכל משבר. ובכל זאת, יש כאן דפוס שאפשר לזהות. ככל שהציבור, משקיעים וחברות מרגישים יותר חיכוך מול מוסדות המדינה, הבנקים והמטבעות הרשמיים, כך גובר העניין בנכסים ובתשתיות שפועלים מחוץ למסגרת המסורתית, או לצדה.

הסיפור הראשון: כשהפוליטיקה מייקרת את התקציב

הדיווח על זינוק חד בכספים הקואליציוניים אינו סיפור קריפטו במובן הישיר. אבל הוא נוגע באחד הרעיונות שליוו את התחום כמעט מההתחלה: החשדנות כלפי האופן שבו מוקצה כסף ציבורי, ועד כמה ההליך הזה כפוף לשיקולים פוליטיים קצרי טווח.

ביטקוין נולד מתוך משבר אמון מוסדי. לא רק מול בנקים מרכזיים, אלא גם מול התחושה שכסף ומדיניות תקציבית מושפעים מהישרדות פוליטית יותר מאשר מכללים שקופים ויציבים. כשציבור נחשף למספרים שממחישים עד כמה החלטות תקציביות יכולות להתרחב במהירות תחת לחץ פוליטי, נפתח מחדש הדיון בנכסים שהיצעם מוגבל וכללי הפעולה שלהם ידועים מראש.

כמובן, צריך להישאר עם שתי רגליים על הקרקע. תקציב מדינה אינו בלוקצ’יין, וגם לא יכול להיות כזה. מדינות צריכות גמישות, יכולת תגובה ומשאבים לשעת חירום. ועדיין, בכל פעם שהציבור מרגיש שהניהול הכספי מלמעלה פחות צפוי ופחות ממושמע מכפי שהיה רוצה, הדיון על קריפטו מקבל עוד דחיפה.

מה זה עושה בפועל לשוק

  • מחזק את הנרטיב של ביטקוין כנכס שאי אפשר להגדיל את היצעו בהחלטה פוליטית.

  • מגביר עניין במערכות מבוזרות, שבהן כללי המשחק חשופים מראש בקוד או בפרוטוקול.

  • מעודד חיפוש אחר כלים לשמירת ערך מחוץ לחשבון הבנק המקומי, גם אם רק כחלק קטן מהתיק.

קראו:  מלחמת הפלטפורמות: האם סולאנה באמת סיימה את ההגמוניה של אתריום? ניתוח טכנולוגי למשקיע הספקולטיבי

הסיפור השני: כשהבנק הוא גם סמל ליציבות וגם יעד פגיע

האירוע בפריז, שבו נעצר אדם לאחר שניסה להפעיל מטען מחוץ למטה של בנק אוף אמריקה, לא משנה לבדו את מבנה המערכת הפיננסית. אבל הוא מזכיר דבר בסיסי: בנקים גדולים אינם רק מוסדות פיננסיים. הם גם צמתים פיזיים, ארגוניים וסמליים. הם תלויים במבנים, באבטחה, בתשתיות, ברגולציה ובאמון הציבור.

כאן בדיוק תומכי בלוקצ’יין אוהבים לחדד את ההבדל. רשת מבוזרת לא יושבת בבניין אחד, בעיר אחת או במדינה אחת. אין לה סניף ראשי שאפשר להשבית, ואין בהכרח נקודת כשל יחידה. כסף דיגיטלי מבוזר, לפחות בתיאוריה, יכול להמשיך לפעול גם כשחלק מהמערכת המסורתית סופג הפרעות.

זו לא אמירה רומנטית על חסינות מלאה. גם לקריפטו יש נקודות תורפה: בורסות מרכזיות נפרצות, ארנקים נגנבים, משתמשים נופלים בהונאות, וגישה לאינטרנט ולחשמל היא תנאי בסיסי. ובכל זאת, במישור הרעיוני, כל אירוע שממחיש עד כמה מוסדות פיננסיים תלויים במבנה ריכוזי מזכיר למה בלוקצ’יין נתפס בעיני רבים לא רק ככלי השקעה, אלא גם כתשתית גיבוי.

העניין הזה בולט במיוחד סביב סטייבלקוינס. לא מפני שהם תמיד מבוזרים, ולעיתים קרובות הם דווקא ריכוזיים למדי, אלא משום שהם מציעים מסלול מהיר להעברת ערך גלובלי בלי לעבור בכל התחנות הבנקאיות המוכרות. בתקופות של אי שקט, העדפה למהירות, זמינות ורציפות תפעולית נעשית מובנת יותר.

הסיפור השלישי: החשש מסטגפלציה מחזיר את שאלת הגידור

האזהרות מפני תרחיש של אינפלציה מתמשכת לצד האטה בפעילות הכלכלית מחזירות לשולחן ויכוח ותיק: האם ביטקוין הוא באמת גידור מאקרו, או שהוא פשוט עוד נכס סיכון עם סיפור שיווקי מוצלח. לפחות עד כה, התשובה רחוקה מלהיות חד משמעית.

כשהתקציב מתנפח, הבנקים תחת איום והמלחמה מטלטלת את המחירים: למה הקריפטו חוזר לשיח

בשנים מסוימות ביטקוין התנהג יותר כמו נכס טכנולוגי ממונף על מצב הרוח בשווקים מאשר כמו מקלט. כשהריבית עלתה והנזילות ירדה, הוא נחתך יחד עם מניות צמיחה. כל מי שרצה להאמין שמדובר בזהב דיגיטלי טהור ראה את זה קורה מול העיניים.

קראו:  כשהשווקים שומעים "עסקה": למה וול סטריט קופצת מהר יותר מתל אביב

ועדיין, בתקופות של חרדה גיאופוליטית ומדיניות כלכלית לא יציבה, השאלה הזו חוזרת שוב. לא מפני שההיסטוריה כבר הכריעה, אלא מפני שהצורך בנכסים שאינם חוב של מדינה ואינם פיקדון בבנק נעשה מוחשי יותר. עבור חלק מהמשקיעים, זה לבדו מספיק כדי להחזיק חשיפה מסוימת. לא במקום כל דבר אחר, אלא לצד זהב, מטבעות חזקים, מזומן ונכסים מסורתיים.

במילים אחרות, המשיכה של הקריפטו בתרחיש כזה נשענת פחות על הבטחה ויותר על עצם קיומה של אופציה. אופציה להחזיק נכס גלובלי, סחיר בכל שעה, שאינו מנוהל ישירות בידי ממשלה אחת. זה לא מעט. אבל זה גם לא חיסון מפני תנודתיות.

למה דווקא סטייבלקוינס נהנים מהמצב

אם ביטקוין הוא הסיפור הרעיוני, סטייבלקוינס הם לא פעם הסיפור הפרקטי. בעולם של אינפלציה, מגבלות העברה, מתיחות ביטחונית ואי ודאות רגולטורית, אנשים ועסקים מחפשים לעיתים דרך פשוטה יותר להחזיק דולר דיגיטלי ולהעביר אותו במהירות.

  • הם מאפשרים נגישות יחסית לדולר גם מחוץ למערכת הבנקאית הקלאסית.

  • הם משתלבים במסחר, בהעברות בינלאומיות ובשירותים מבוזרים.

  • הם מושפעים פחות מתנודתיות של מטבעות קריפטו רגילים, אם כי הם תלויים בגוף המנפיק ובאיכות העתודות.

ודווקא כאן כדאי לזכור שהמילה סטייבל עלולה להטעות. היציבות תלויה במבנה ההנפקה, בפיקוח, בשקיפות ובסיכון הנגדי. לא כל מטבע צמוד דולר דומה לאחר, ולא כל מנפיק מציע אותה רמת ודאות.

מה השתנה בשיח, ומה נשאר אותו דבר

בעבר הקריפטו נמכר בעיקר כהבטחה לעולם חדש. היום, לפחות בשלב הנוכחי, הוא חוזר לשיח מסיבה מפוכחת יותר: העולם הישן נעשה מורכב יותר. ממשלות נדרשות להוצאות כבדות, בנקים פועלים בסביבה ביטחונית וטכנולוגית מאתגרת, והמאקרו העולמי שוב נראה שביר.

מה שלא השתנה הוא הפער בין רעיון מבריק לבין שימוש אחראי. קריפטו עדיין אינו תחליף מלא למערכת הפיננסית. הוא גם לא מנותק מפוליטיקה, ממשפט ומכוחות השוק. רגולציה, נזילות, סייבר ושמירת נכסים נשארים נושאים כבדים מאוד. מי שמתייחס לתחום כאילו הוא אזור סטרילי מהסיכונים של העולם הישן, פשוט מחליף סיכון אחד באחר.

קראו:  כשהסיכון מחליף צד: מה מלמדים השווקים, הנדל"ן והנפט על אסטרטגיה בתקופה ישראלית

ובכל זאת, דבר אחד ברור יותר מבעבר: בלוקצ’יין כבר לא מתקיים רק בתוך בועה של חובבי טכנולוגיה. הוא מגיב לאותם לחצים שמעצבים את הכלכלה הרחבה. כשיש מתיחות ביטחונית, ערעור אמון תקציבי וחשש מאינפלציה עקשנית, השאלה איננה רק מה יעלה בגורלו של מחיר הביטקוין מחר. השאלה המעניינת יותר היא למה יותר אנשים בכלל מרגישים צורך לחפש מערכת חלופית, או לפחות שכבת גיבוי, לצד זו שהם כבר מכירים.

במובן הזה, שלושת הסיפורים האלה אינם מספרים בעיקר על הקריפטו. הם מספרים על הקרקע שעליה הוא צומח מחדש.

0 Votes: 0 Upvotes, 0 Downvotes (0 Points)

השאירו תגובה

תגובות
    קטגוריות
    טעינת הפוסט הבא...
    עקוב
    חיפוש במגמה
    טרנדי
    טעינה

    חתימת ב - 3 שניות...

    חותם-את 3 שניות...