• כלכלה עולמית1 לפני שבוע

    הכוח המוסדי מאחורי שוק המטבעות הדיגיטליים: מבנה, תמריצים וסיכון מערכתי

    האם שוק המטבעות הדיגיטליים מבוזר באמת, או שמא הוא נשלט על ידי קומץ מוסדות? ניתוח זה בוחן את מבנה הכוח, הריכוזיות והסיכון המערכתי שמייצרים בורסות, קרנות וממשלי פרוטוקולים ב-2024. הנתונים חושפים פערים בין ביזור פורמלי לריכוזיות תפעולית, השלכות על תחרות, תמחור וסיכון – ומעלים את השאלה: האם הפיזור המוצהר הוא חיסון אמיתי או מראית עין בלבד.

  • בורסות קריפטו מרכזיות: ניתוח מבני של כוח, רגולציה וסיכון מערכתי

    בורסות קריפטו מרכזיות (CEX) מרכזות עוצמה תפעולית ורגולטורית חריגה בשוק הנכסים הדיגיטליים, על אף הביזור הטכנולוגי המוצהר של הבלוקצ'יין. המאמר ממפה את מבנה הבעלות, מנגנוני ההשפעה והרגולציה של הבורסות הגדולות, בוחן את ההבדלים בין ריכוז מוסדי לביזור טכנולוגי, ומנתח את הסיכונים המערכתיים הנובעים מהצטברות נפחי מסחר ונכסים בידי מיעוט שחקנים. דגש מיוחד ניתן למגבלות נתונים ולהבחנה בין מתאם לסיבתיות, לצד טיעון נגדי על תפקיד הבורסות המבוזרות (DEX).

Featured
Featured
Featured
Featured
Featured
Featured
Featured
האם מיזוגי בנקים אזוריים פוגעים ביכולת האשראית וצמיחת העסקים במשק?

האם מיזוגי בנקים אזוריים פוגעים ביכולת האשראית וצמיחת העסקים במשק?

האם תהליכי המיזוג של בנקים אזוריים מצמצמים את היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ופוגעים בצמיחה פיננסית? ניתוח מוסדי של מגמות בעלות, רגולציה וזרימות הון — לצד טיעון נגדי משמעותי — חושף את הדילמות המערכתיות של ריכוזיות הבנקאות בישראל ובעולם.

בין מדיניות פיקוח לאסטרטגיית שוק: כיצד מגבלות מינוף מעצבות את ניהול הסיכונים המוסדי

בין מדיניות פיקוח לאסטרטגיית שוק: כיצד מגבלות מינוף מעצבות את ניהול הסיכונים המוסדי

מגבלות מינוף מוסדיות נתפסות לעיתים כחסם טכני או כלי להגבלת סיכון פרטני, אך בפועל הן מעצבות את זרימות ההון, את מבנה הבעלות על נכסים ואת דפוסי התחרות במערכת כולה. המאמר מנתח את מנגנוני ההשפעה של מגבלות מינוף בישראל, אירופה וארה"ב, בוחן את המתח בין רגולציה לאסטרטגיה מוסדית, ומציג את ההשלכות המערכתיות על תמחור וסיכון.

האם קרנות עושר ריבוניות משנות את יחסי הכוח בכלכלה הגלובלית?

האם קרנות עושר ריבוניות משנות את יחסי הכוח בכלכלה הגלובלית?

קרנות עושר ריבוניות (SWF) מנהלות מעל 11.5 טריליון דולר (2024) ומעצבות מחדש את יחסי הכוח בין מדינות, בנקים מרכזיים ומשקיעים מוסדיים. המאמר בוחן כיצד מבנה הבעלות וההשקעות של קרנות אלו, לצד רגולציה רופפת, מייצרים תמריצים ייחודיים המשפיעים על שוקי ההון, תשתיות וטכנולוגיה. ניתוח מבוסס מקרה מדגים את הבדל בין שליטה, השפעה ובעלות, ומציג השלכות על תחרות, תמחור וסיכון מערכתי – תוך הצגת טיעון נגדי והבהרת מגבלות נתונים.

ההשפעה המערכתית של פרוטוקולי הלוואות מבוזרים: מי קובע את תנאי האשראי ב-DeFi?

ההשפעה המערכתית של פרוטוקולי הלוואות מבוזרים: מי קובע את תנאי האשראי ב-DeFi?

האם פרוטוקולי הלוואות מבוזרים ב-DeFi משנים את מאזן הכוחות בשוק האשראי, או שמבנה הבעלות וההצבעה בהם מייצר ריכוזיות חדשה במסווה של ביזור? ניתוח מוסדי של זכויות הצבעה, תמריצים, והשפעתם על תנאי האשראי, הריבית והסיכון המערכתי.

מי מחזיק בכוח בקרנות ריט גלובליות: מבנה הבעלות, תמריצים וסיכון מערכתי

מי מחזיק בכוח בקרנות ריט גלובליות: מבנה הבעלות, תמריצים וסיכון מערכתי

קרנות ריט גלובליות הפכו לכלי השקעה מרכזי, אך מבנה הבעלות, זכויות ההצבעה ומנגנוני התמרוץ בהן מעצבים מחדש את חלוקת הכוח בענף הנדל"ן. המאמר ממפה את בעלי ההשפעה, מנתח את הרגולציה והאקטיביזם המוסדי, ומצביע על הסיכונים המערכתיים והשלכות התמחור.

האם קרנות אינדקס משנות את הקשר בין שוקי הון לצמיחה כלכלית?

האם קרנות אינדקס משנות את הקשר בין שוקי הון לצמיחה כלכלית?

האם העלייה החדה בהיקף ההשקעות בקרנות אינדקס משנה את הקשר שבין שוקי הון לצמיחה כלכלית? ניתוח מוסדי של מבנה הבעלות, מנגנוני ההשפעה והשלכות השוק הפסיבי על הקצאת הון, תמחור וסיכון מערכתי. דגש על נתוני ארה"ב ואירופה, תוך בחינת טיעונים בעד ונגד השפעת הפסיביזציה על צמיחה ריאלית.

שוק הנדל”ן הישראלי, על כל מורכבויותיו, הוא זירה דינמית המושפעת מגורמים רבים – כלכליים, חברתיים, דמוגרפיים ואפילו פסיכולוגיים. שנים רבות שימשו תוכניות ממשלתיות כמעין משכך כאבים זמני, או לפחות הבטחה

השנה היא 2025. השוק הפיננסי בישראל ובעולם ממשיך להיות דינמי, לעיתים סוער, ותמיד מזמן הזדמנויות ואתגרים כאחד. בתוך המערבולת הזו, הרגלי ההתנהלות הפיננסית שלנו הופכים קריטיים יותר ויותר לקביעת עתידנו

שוק הנדל”ן העולמי אינו עוד נחלתם הבלעדית של גורמים מקומיים או של משקיעים בעלי נוכחות פיזית צמודה. בעידן שבו גבולות גאוגרפיים הופכים יותר ויותר עמומים, בזכות הטכנולוגיה ותמורות כלכליות, משקיעים

בתחילת שנת 2025, עולם הנכסים הדיגיטליים צפוי לעמוד בפני צומת דרכים קריטי. זו אינה עוד תחזית דרמטית חסרת בסיס, אלא מסקנה מתבקשת מתוך ניתוח מעמיק של תנודות השוק, מגמות רגולטוריות

במרחב הכלכלי הגלובלי, שאלות של יציבות פיננסית נבחנות דרך עדשות מגוונות – משינויים מאקרו-כלכליים דרך תנודות בשווקים ועד רגולציה. אולם, בשנים האחרונות, צל כבד וחדש מרחף מעל המגדלים הפיננסיים: איום

פקקי התנועה בישראל הפכו מזמן לתופעה שהיא הרבה יותר מאשר סתם בזבוז זמן; הם משקפים אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי מהמעלה הראשונה. עלות הפקקים למשק נאמדת במיליארדי שקלים בשנה, והיא באה

שוק הנדל”ן ברצועת החוף של פלאטניאס, כרתים, מהווה זה זמן רב מוקד עניין עבור משקיעים ורוכשים פוטנציאליים כאחד. העיירה הציורית, עם חופיה הזהובים והאווירה הים-תיכונית שובת הלב, הפכה לסמל של

האם אי פעם עצרתם לחשוב היכן מנוהלים כספי הפנסיה שלכם, אלו שאמורים להבטיח את עתידכם הכלכלי? עבור רוב אזרחי ישראל, התשובה ככל הנראה תהיה מעורפלת: “בקרן פנסיה”, “חברת ביטוח”, “בית

קטגוריות
עקוב
חיפוש במגמה
טרנדי
טעינה

חתימת ב - 3 שניות...

חותם-את 3 שניות...