Hot Posts17דף

במרחב הכלכלי הגלובלי, שאלות של יציבות פיננסית נבחנות דרך עדשות מגוונות – משינויים מאקרו-כלכליים דרך תנודות בשווקים ועד רגולציה. אולם, בשנים האחרונות, צל כבד וחדש מרחף מעל המגדלים הפיננסיים: איום

שיח האינפלציה בישראל והחשש המתמיד מפני שחיקה בכוח הקנייה אינו חדש, אך נדמה שבעת האחרונה הוא מקבל משנה תוקף. בין אם מדובר בעליית מחירי המזון והדיור המקומית, ובין אם בפיחות

שוק הנדל”ן הישראלי, על כל מורכבויותיו, הוא זירה דינמית המושפעת מגורמים רבים – כלכליים, חברתיים, דמוגרפיים ואפילו פסיכולוגיים. שנים רבות שימשו תוכניות ממשלתיות כמעין משכך כאבים זמני, או לפחות הבטחה

שינויים במדיניות המיסוי הם אירועים שקטים יחסית, אך בעלי הדהוד עמוק ורחב בארנק של כל אזרח. לעיתים קרובות הם נדמים כהחלטות מאקרו-כלכליות מנותקות מהפרט, מספרים המשתנים בטבלאות תקציב ממשלתיות. אלא

בכלכלה, כמו בחיים, לעיתים קרובות הפער בין כוונה לתוצאה מהדהד בעוצמה רבה יותר מהמעשה עצמו. הרפורמה, או ליתר דיוק – הניסיון לרפורמה – בביטול המכסים על מגוון רחב של מוצרים

שוק הנדל”ן, מטבעו, הוא מערכת דינמית ורבת פנים, המושפעת ממארג מורכב של גורמים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. לאורך ההיסטוריה, ראינו כיצד מחזורים של גאות ושפל מאפיינים את הענף, כשהשיא מתחלף לעיתים

שנה חלפה מאז נפתח סכר משמעותי בשוקי ההון העולמיים – השקת תעודות סל (ETFs) נקודתיות למטבע הביטקוין בוול סטריט. מה שהחל כהמתנה ארוכה ומורטת עצבים מצד קהילת הקריפטו והוול סטריט

בעולם שבו קצב השינוי כה מהיר, ובזמנים שבהם ודאות כלכלית נדמית לעיתים קרובות כמו אשליה חולפת, ישנם נכסים מסוימים הממשיכים לעמוד איתן אל מול תנודות השוק, ואף להפגין עמידות יוצאת