כלכלה ושווקים12דף

שוק ההון, על פניו, הוא זירה רציונלית. מחירים נקבעים על פי היצע וביקוש, מידע זמין לכולם, והחלטות אמורות להתבסס על ניתוח אובייקטיבי של נתונים כלכליים ופיננסיים. אולם, המציאות, כפי שיודע

בשנים האחרונות, שיח שהיה שמור בעבר למחקרים אקדמיים או לפורומי מומחים נישתיים, חודר בהדרגה אל שולחן הדיונים של מנהלי השקעות, אסטרטגים עסקיים וקובעי מדיניות ברחבי העולם: הפוטנציאל הטמון ביבשת אפריקה.

בשנים האחרונות, המונח “בריחת מוחות” הפך לשיחת היום בישראל, בעיקר בהקשר של מגזר ההייטק. סיפורי מתכנתים ויזמים המעתיקים את מקום מושבם לעמק הסיליקון או לבירות טכנולוגיות אחרות באירופה, נתפסו כסמל

שוקי ההון והכלכלה העולמית עומדים בפני פרק חדש, אולי אחד המשמעותיים ביותר שחווינו בעשורים האחרונים. הכללים שהנחו משקיעים במשך למעלה מ-40 שנה – עשורים של אינפלציה נמוכה, ריביות יורדות, ומתאם

בשנים האחרונות, נושא רווחי הבנקים בישראל ובעולם הפך לסלע מחלוקת ציבורי ולמוקד דיון סוער. הנתונים מציגים תמונה עקבית: מוסדות פיננסיים גדולים מדווחים על רווחי שיא, לעיתים על רקע אתגרים כלכליים

החלום על יום שבו השעון המעורר לא יצלצל, המיילים מהעבודה יחכו לשווא, והזמן יהפוך למשאב שניתן להקדיש במלואו לתשוקות אישיות, עולה לא פעם בדמיונם של רבים. רעיון הפרישה המוקדמת, או

בתוך מערבולת האירועים הגלובליים והתנודות הכלכליות שהפכו לשגרה חדשה, ישראל מוצאת את עצמה שוב ושוב בנקודת מבט ייחודית. בעוד מדינות רבות מתמודדות עם האטה בצמיחה, שרשרות אספקה משובשות ואתגרים גאו-פוליטיים

שוק ההון והנדל״ן הישראלי, כמו רבים אחרים בעולם, מאופיין במורכבות הולכת וגוברת. נכסים שנצברו בעמל רב במשך שנים ארוכות, לעיתים קרובות עוברים בירושה לדור הבא באופן שיוצר יותר כאבי ראש

בשלהי שנת 2023, כשהאבק החל לשקוע מעט מעל שדה הקרב הכלכלי בישראל, ניכר היה שישראל עומדת איתנה באופן מפתיע. העסקים הקטנים והבינוניים, עמוד השדרה של המשק הישראלי, הראו חוסן מרשים

המחשבה על “פמילי אופיס” מעלה לרוב תמונות של אחוזות פאר, צי יאכטות וחשבונות בנק תפוחים במיוחד. הדימוי הרווח הוא של מנגנון פיננסי משוכלל השמור לעשירון העליון, למיליארדרים ולשושלות משפחתיות עתירות