כלכלה ושווקים13דף

בשנים האחרונות, נושא רווחי הבנקים בישראל ובעולם הפך לסלע מחלוקת ציבורי ולמוקד דיון סוער. הנתונים מציגים תמונה עקבית: מוסדות פיננסיים גדולים מדווחים על רווחי שיא, לעיתים על רקע אתגרים כלכליים

החלום על יום שבו השעון המעורר לא יצלצל, המיילים מהעבודה יחכו לשווא, והזמן יהפוך למשאב שניתן להקדיש במלואו לתשוקות אישיות, עולה לא פעם בדמיונם של רבים. רעיון הפרישה המוקדמת, או

בתוך מערבולת האירועים הגלובליים והתנודות הכלכליות שהפכו לשגרה חדשה, ישראל מוצאת את עצמה שוב ושוב בנקודת מבט ייחודית. בעוד מדינות רבות מתמודדות עם האטה בצמיחה, שרשרות אספקה משובשות ואתגרים גאו-פוליטיים

שוק ההון והנדל״ן הישראלי, כמו רבים אחרים בעולם, מאופיין במורכבות הולכת וגוברת. נכסים שנצברו בעמל רב במשך שנים ארוכות, לעיתים קרובות עוברים בירושה לדור הבא באופן שיוצר יותר כאבי ראש

בשלהי שנת 2023, כשהאבק החל לשקוע מעט מעל שדה הקרב הכלכלי בישראל, ניכר היה שישראל עומדת איתנה באופן מפתיע. העסקים הקטנים והבינוניים, עמוד השדרה של המשק הישראלי, הראו חוסן מרשים

המחשבה על “פמילי אופיס” מעלה לרוב תמונות של אחוזות פאר, צי יאכטות וחשבונות בנק תפוחים במיוחד. הדימוי הרווח הוא של מנגנון פיננסי משוכלל השמור לעשירון העליון, למיליארדרים ולשושלות משפחתיות עתירות

בכלכלה, כמו בחיים, לעיתים קרובות הפער בין כוונה לתוצאה מהדהד בעוצמה רבה יותר מהמעשה עצמו. הרפורמה, או ליתר דיוק – הניסיון לרפורמה – בביטול המכסים על מגוון רחב של מוצרים

הכסף, אותו תוצר מופשט של אמון חברתי וכלכלי, הוא אולי אחד הכלים החזקים ביותר שנוצרו על ידי האדם. הוא יכול להיות מנוע צמיחה אדיר, אמצעי לביטחון וליציבות, או לחילופין, לביצה

חמש שנים חלפו מאז יום ה־31 בינואר 2020, כאשר הממלכה המאוחדת פרשה באופן רשמי מהאיחוד האירופי – רגע דרמטי שסימן שינוי גיאופוליטי וכלכלי עמוק. ההבטחה ל”בריטניה גלובלית” משוחררת מכבלי הרגולציה

השנה היא 2025. השוק הפיננסי בישראל ובעולם ממשיך להיות דינמי, לעיתים סוער, ותמיד מזמן הזדמנויות ואתגרים כאחד. בתוך המערבולת הזו, הרגלי ההתנהלות הפיננסית שלנו הופכים קריטיים יותר ויותר לקביעת עתידנו