כלכלה ושווקים15דף

במשך שנים ארוכות, כשהדיון נסב על מנועי הצמיחה הכלכליים הגלובליים ועל שוקי ההשקעה המתפתחים שאין להחמיץ, בייג’ינג ושנחאי כיכבו בראש רשימת היעדים. הזינוק המטאורי של סין, מהיותה מעצמת ייצור ענקית

בשוק הכלכלי הסבוך של ימינו, שבו יוקר המחיה הוא נושא שגור ומתח מורגש בכל בית אב, ישנן תופעות סמויות המכרסמות בשקט וביעילות בכוח הקנייה שלנו, מבלי שרבים מאיתנו יהיו מודעים

וול סטריט, הכור המהביל של הכלכלה העולמית, מילאה תמיד תפקיד כפול: מנוע צמיחה אדיר וגם מראֶה משקפת, לעיתים קרובות אכזרית, לשינויים עמוקים בשוק העבודה. במשך שנים רבות, משרות ה’צווארון הלבן’

השנים האחרונות ייזכרו כוורטיגו של שוק ההייטק הישראלי והגלובלי. תקופה שבה הכל נראה אפשרי, שבה הערכות השווי זינקו לשחקים על בסיס חלומות ותוכניות עתידיות, ושבה מושגים כמו “יוניקורן” הפכו למטבע

שנים רבות התרגל העולם לראות בסין את קטר הצמיחה הבלתי ניתן לעצירה, הדרקון הכלכלי המאיים לכבוש כל פסגה עולמית בזכות כוח עבודה עצום, כושר ייצור מדהים ותיאבון בלתי נדלה להשקעות.

במרחב הכלכלי הפועם, בין עסקאות נדל״ן מורכבות לשינויים בשוק ההון, קיים עיקרון יסוד עוצמתי כל כך, עד שאיינשטיין עצמו כינה אותו “הפלא השמיני של העולם”. מדובר בכוחה של הריבית דריבית,

בשוק ההון המורכב של ימינו, מושגים כמו “דירוג אשראי ריבוני” נשמעים לעיתים קרובות כמו עניין השמור אך ורק לכלכלנים מבריקים, למקבלי החלטות בפסגת המערכת הבנקאית או למשקיעים בינלאומיים. נדמה שמדובר

שלושים ושישה טריליון דולר. זהו אינו סכום שהוגדר באופן שרירותי במשחק מחשב או נזרק באקראי בדיון תיאורטי על קץ העולם הפיננסי. זוהי המציאות הפיננסית של ארצות הברית, חוב לאומי אדיר,

שנת 2026, על אף שנראית רחוקה באופק הפוליטי הסוער, כבר עכשיו מצטיירת כשנת המבחן האמיתית של הכלכלה הישראלית. הדיון הציבורי, המרוכז ברובו סביב אתגרי ההווה המיידיים, נוטה להדחיק את ממדי