במבוך הסבוך של עולם העסקים והנדל”ן בישראל, שבו רב הנסתר על הגלוי לעיתים קרובות, כל החלטה עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת. הנוף הכלכלי והמשפטי המקומי, על רבדיו השונים, דורש

שוק ההשקעות הגלובלי קורץ למשקיעים ישראלים רבים. הפיתוי של תשואות גבוהות יותר, פיזור סיכונים מעבר לגבולות מדינה קטנה יחסית כמו ישראל, והגישה לשווקים מגוונים, יוצרים אצל רבים דחף טבעי לחפש

שוק הנדל”ן הישראלי, שמטבעו דינמי ומורכב, עומד בשנים האחרונות בפני סדרה של אתגרים חסרי תקדים שמשנים את כללי המשחק. תקופת השגשוג הארוכה, שאופיינה בעליית מחירים כמעט בלתי פוסקת וביקוש איתן,

בשנים האחרונות, נוף ההשקעות העולמי עבר תמורות עמוקות. מה שהיה פעם נחלתם של מוסדות פיננסיים גדולים ומשקיעים אמידים במיוחד, הפך בהדרגה לנגיש כמעט לכל אדם. היכולת לפזר השקעות על פני

שוק הנדל״ן הישראלי, כמו גוף חי ונושם, נמצא בתנועה מתמדת, מושפע מזרמים מקרו-כלכליים, שינויים דמוגרפיים, וכמובן – רגולציה. בלב ליבה של רגולציה זו עומד מס הרכישה, היטל משמעותי שיכול להכריע

שוק הנדל”ן העולמי, שהיה מאז ומעולם עמוד תווך יציב אך לעיתים איטי בתנועתו, חווה בשנים האחרונות מהפכה שקטה אך עוצמתית. מהפכה זו אינה נובעת משינויים רגולטוריים דרמטיים או ממגמות פיננסיות

שנת 2030, על פניו, נראית רחוקה. שבע שנים הן נצח במונחי שוק ההון, אך בעולם הנדל”ן, שבו מחזורי השקעה נמדדים בעשורים, ופיתוח תשתיות עשוי לארוך שנים ארוכות, מדובר ממש מעבר